מחיר אי-האצלה

"להאציל" זו מילה רחבה מדי. יש הבדל ענק בין "תבדוק לי משהו" ל"אתה אחראי על זה לבד". כשהבעלים לא מגדיר את רמת ההאצלה, העובד לא יודע אם הוא צריך לאשר כל החלטה או לפעול עצמאית, וזה יוצר תקיעות. רמה 1 - בצע ודווח: "תזמן את הפגישה עם הספק". העובד מבצע פעולה ספציפית ומדווח שביצע. אין שיקול דעת. רמה 2 - חקור והמלץ: "תבדוק 3 ספקים ותגיד לי איזה לבחור, אני אחליט". שיקול דעת בחקירה, ההחלטה אצלי. רמה 3 - החלט והודע: "תבחר ספק ותעדכן אותי מי בחרת ולמה". העובד מחליט, מודיע אחר כך. אני יכול להתנגד אבל בדרך כלל לא. רמה 4 - אחריות מלאה: "אתה אחראי על הספקים. תחליט, תפעל, תדווח לי רק על חריגות". אוטונומיה מלאה.