שווי שעת בעלים זה לא השכר שלך. זה הערך הכלכלי של מה שאתה יכול לייצר לעסק בשעה הזו אם תעסוק בפעולה הכי מועילה. נוסחה - הכנסות חודשיות גולמיות חלקי 160 שעות עבודה חודשיות. עסק שמרוויח 80 אלף בחודש - שעת בעלים שווה 500 שח. עסק שמרוויח 200 אלף - שעת בעלים שווה 1,250 שח. זה הסכום שכל שעה שלך אמורה לייצר. כשאתה עושה משימה ששווה 50-80 שח לשעה (תיוק, מענה לוואטסאפ שגרתי, סידור), אתה למעשה מפסיד את ההפרש.

שלב 1 - חישוב שווי שעת בעלים שלך - הכנסות חודשיות חלקי 160. שלב 2 - ספירה של שעות שבועיות שאתה עושה משימות אופרטיביות (גבייה, מענה ראשוני, סידור, אישורים שגרתיים). שלב 3 - חישוב עלות שעת עובד שיכול לעשות את אותן משימות - בדרך כלל 60-100 שח כולל עלויות נלוות. שלב 4 - הפרש כפול שעות שבועיות כפול 48. דוגמה - שעת בעלים 500 שח, שעת עובד 70 שח, 12 שעות בשבוע, 48 שבועות בשנה - הפרש 430 שח כפול 12 כפול 48 = 247,680 שח שנה. זה לא תיאוריה, זה הנזק בפועל.

ליגל פרישה ביקרה קליניקת אסתטיקה ברמת גן, 4 עובדות, מחזור 1.6 מיליון. הבעלים, רופאה בעצמה, ביצעה את כל בדיקות התיאום הראשוני בטלפון - 11 שעות בשבוע. שווי שעת הבעלים שלה 850 שח. שכרה רכזת תיאומים על 38 שח לשעה. ההפרש 812 שח כפול 11 כפול 48 = 428,736 שח בשנה. עלות הרכזת השנתית כולל הכל - 95,000 שח. הרווח השנתי מהאצלה אחת - 333,736 שח. וזה רק משימה אחת. ב-90 יום היא העבירה 4 משימות נוספות. הקליניקה גדלה ב-31% תוך שנה כי הרופאה עברה לפיתוח עסקי.

טעות 1 - לחשב לפי שכר עצמי. רוב הבעלים אומרים אני מושך 25 אלף בחודש, אז שעה שלי שווה 150 שח. זה לא נכון. שעת בעלים נמדדת ביכולת ההכנסה של העסק כשהוא מתפנה, לא במשיכת בעלים. טעות 2 - להתעלם מעלויות עובדים נלוות. שכר ברוטו 5,000 שח עלות מעסיק 6,500 שח. תמיד תחשב 30% תוספת. טעות 3 - לחשוב שאם אאציל אעבוד פחות. לא. אתה תעבוד אותו דבר אבל על דברים אחרים שמייצרים יותר ערך. אצילה לא מוציאה שעות, היא ממירה שעות נמוכות-ערך לגבוהות-ערך.