רופא שיניים הוא קודם כל רופא. הוא למד שנים ארוכות רפואת שיניים, ולפעמים גם התמחות. כל ההכשרה שלו היא רפואית. אבל ברגע שפתח מרפאה - הוא הפך לבעל עסק עם משכורות, ספקים, חוזי שכירות, ביטוחים, רישוי ותחרות. שני העולמות האלה - הרפואי והעסקי - לא מתחברים אוטומטית.
והתחרות צפופה. לפי דוח כוח האדם של משרד הבריאות, בסוף 2023 היו בישראל 13,679 רופאי שיניים, מהם 11,019 עד גיל 67. בהשוואה הבינלאומית שבאותו דוח, בישראל יש 0.84 רופאי שיניים מועסקים לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע של 0.71 במדינות ה-OECD, לפי הנתון האחרון הזמין לכל מדינה. לפי מבקר המדינה (2023), רפואת השיניים לא נכללה מלכתחילה בביטוח הבריאות הממלכתי, ולכן משקי הבית מימנו את הטיפולים באופן פרטי. מאז נוספו לסל טיפולי שיניים לילדים ולבני הגיל השלישי, והקופות נותנות אותם דרך מרפאות משלהן או של חברות הקשורות אליהן, וגם דרך רופאי שיניים פרטיים שעובדים איתן בהסדר. ההוצאה הלאומית על בריאות השן הגיעה ב-2020 ל-7.7 מיליארד ש"ח. המשמעות למרפאה פרטית: היא מתחרה על המטופל כמו כל עסק פרטי, ואם היא עובדת בהסדר עם קופה, היא תלויה גם בכללים של הקופה.
הבעיה שחוזרת אצל מרפאות שפונות לייעוץ עסקי היא בדיוק זאת: רופא מעולה מקצועית שמנהל מרפאה שלא מרוויחה כמו שהיא עובדת. הוא עובד שעות ארוכות, היומן מלא, אבל בסוף החודש מה שנשאר לו לא משקף את ההיקף. הסיבה אינה איכות הטיפול - היא חוסר תשתית עסקית. אין מערכת CRM (ניהול קשרי לקוחות) שעוקבת אחרי תוכניות טיפול פתוחות. אין מסלול תחזוקה שנתי לטיפולים מונעים. אין שיטה לבקש הפניה מכל מטופל מרוצה. אין הפרדה בין שעות הרופא לשעות הניהול.
ייעוץ עסקי גנרי לא יעזור כאן. יועץ שלא מכיר את ההבדל בין שתל לבין כתר, שלא יודע להבחין בין מטופל שמגיע דרך הסדר עם קופה למטופל פרטי, ושלא מבין מה שיננית טובה עושה ליומן ולשימור של המרפאה - מתחיל מאפס בכל פגישה. ב-Plan B (פלאן בי) עובדים לפי מפת הבעיות של הענף שבעמוד הזה, לפי סדר צעדים קבוע, ומול מדדים שנקבעים יחד באבחון ונמדדים חודש בחודש.
המטרה שלנו אינה "שיפור שיווק". המטרה היא: רופא שעובד פחות שעות אדמיניסטרציה, מטפל ביותר מטופלים פרטיים, וגובה מחיר ערכי שמשקף את הניסיון שלו. כשהמספרים האלה זזים, הרווחיות זזה איתם.