בעל עסק שמגיע לבנק עם בקשה להלוואה מגלה תוך חמש דקות שהשאלה הראשונה אינה על המחזור. היא על ההון העצמי. ומיד אחריה מגיעה השאלה שקשה יותר: מה בדיוק אתה סופר בתור הון עצמי, ואיך אתה מוכיח את זה.

המאמר הזה עונה על שלוש שאלות לפי הסדר. מה נכנס לתוך המספר ומה רק נראה ככה, איזה שיעור נדרש בפועל ואיפה הוא כתוב, ואילו מהלכים מגדילים את ההון העצמי כשאין כסף חדש להזרים. כל מספר כאן מגיע ממסמך ציבורי, וכל דוגמה מסומנת כדוגמה.

למה ההון העצמי הפך לשאלה הראשונה בחדר

התמונה הרחבה מסבירה את הלחץ. OECD מדווח שבשנת 2024 הבנקים בישראל העמידו אשראי בהיקף של 365.96 מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים, וכי חלקם של אלה מסך האשראי העסקי עמד על 44.21%, לעומת 45.89% בשנה שקדמה ו-49.45% בשנת 2022. באותו פרק מצוין ששיא החלק הזה נרשם בשנת 2017 ועמד על 59.88%. הכיוון ברור: העוגה גדלה, והנתח של העסקים הקטנים בתוכה קטן.

בצד הביקוש התמונה חדה לא פחות. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פרסמה שהביקוש לאשראי בקרב עסקים קטנים ובינוניים עמד בשנת 2019 על 42%, עלה לטווח של 54% עד 56% בתקופת הקורונה, וירד בשנת 2024 ל-38%. באותו פרסום מדווח שמבין העסקים שנזקקו למימון לפני המלחמה, 92% פנו בבקשה לקבל הלוואה או להגדיל מסגרת אשראי, ו-52% מהם קיבלו לפחות סוג אחד של מימון. הסקר מבוסס על 500 עד 600 משיבים בכל שנה.

חצי מהפונים חוזרים הביתה בלי כלום. ההון העצמי הוא לא הסיבה היחידה לכך, אבל הוא הסיבה שהכי קל לתקן מראש, כי בניגוד לענף שבו אתה פועל או לריבית במשק, הוא נמצא בשליטה שלך. וOECD מוסיף מספר שמסביר למה זה דחוף: הריבית הממוצעת לעסקים קטנים ובינוניים בישראל עמדה בשנת 2024 על 6.97% לפי טבלה 21.1, בעוד שהריבית לחברות גדולות עמדה על 6.39%.

מה לעשות עם זה: לפני שאתה מבקש הלוואה, חשב את ההון העצמי שלך במספר אחד. אם אתה לא יודע להגיד אותו בעל פה, השיחה בבנק כבר התחילה ברגל שמאל.

מה נחשב הון עצמי בעסק, ומה רק נראה ככה

הון עצמי הוא מה שנשאר לבעלים אחרי שכל ההתחייבויות סולקו. במילים אחרות, סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות. זו אינה הגדרה שיווקית אלא זהות חשבונאית, והמדינה מנסחת אותה במפורש: רשות המסים קובעת בדברי ההסבר לטופס 6111 שסך הנכסים בשדה 8888 חייב להיות שווה לסכום שבשדה 9999, שהוא סך ההתחייבויות וההון, ושסך ההתחייבויות וההון מחושב כסכום ההתחייבויות השוטפות, ההתחייבויות לזמן ארוך, ההתחייבויות בשל סיום יחסי עובד מעביד, העתודה למיסים נדחים וההון העצמי.

באותו מסמך מפורטת גם הנוסחה של בלוק ההון עצמי עצמו: רשות המסים קובעת ששדה 9900 מחושב כסכום השדות 9910, 9920, 9930, 9940 ו-9950, בניכוי שדה 9960 שהוא רכישה עצמית של ניירות ערך הוניים, ובתוספת שדה 9980 שהוא רווח או הפסד שנצבר. אותה הוראה מציינת ששדה 9980 יכול לקבל גם ערך שלילי. זה הפרט שחשוב: הפסדים שנצברו יושבים בתוך ההון העצמי ומקזזים אותו, ולכן עסק עם הון מניות של 100,000 שקלים והפסד מצטבר של 140,000 שקלים אינו עסק עם 100,000 שקלים הון.

וכעת מה שאינו הון עצמי, למרות שכולם מתייחסים אליו ככזה. היתרה בחשבון הבנק אינה הון עצמי אלא נכס אחד מתוך כמה, ואם כנגדה עומדים ספקים בסכום גבוה יותר היא מספר מטעה. מסגרת האשראי בוודאי אינה הון עצמי, היא התחייבות שטרם נוצלה. המוניטין של העסק, רשימת הלקוחות והשם ברחוב אינם נכנסים למאזן אלא אם נרכשו בכסף. הדירה הפרטית אינה נכס של העסק, גם כשהיא משועבדת לטובתו, והיא נכנסת לתמונה כערבות ולא כהון.

הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין הון עצמי לבין מזומן. הם נפגשים רק ברגע אחד, ביום הקמת העסק, כשהבעלים מזרים כסף ואין עדיין דבר אחר במאזן. מהיום השני הם מתרחקים: כל רכישת ציוד מקטינה מזומן ולא נוגעת בהון, כל מכירה באשראי מגדילה הון ולא נוגעת במזומן. עסק רווחי שנתקע בלי מזומן וגם עסק מפסיד שיושב על מזומן מהזרמה הם שני מצבים שכיחים לגמרי.

מה לעשות עם זה: פתח את המאזן האחרון וסמן שלוש שורות: סך נכסים, סך התחייבויות, וההפרש ביניהן. אם אין לך מאזן, בנה גיליון ידני עם אותן שלוש שורות עוד היום.

חישוב הון עצמי מתוך המאזן: שלוש שורות ותוצאה אחת

חישוב הון עצמי מתוך המאזן אורך עשר דקות ולא דורש רואה חשבון. נניח עסק שירותים קטן עם המספרים הבאים. בצד הנכסים: ציוד ורכוש קבוע בערך בספרים של 210,000 שקלים, מלאי של 130,000 שקלים, לקוחות שחייבים 180,000 שקלים, ומזומן בבנק של 120,000 שקלים. בצד ההתחייבויות: ספקים 150,000 שקלים, זכאים ויתרות זכות 60,000 שקלים, והלוואה לזמן ארוך של 260,000 שקלים.

נחשב. סך הנכסים: 210,000 ועוד 130,000 שווה 340,000, ואז 340,000 ועוד 180,000 שווה 520,000, ולבסוף 520,000 ועוד 120,000 שווה 640,000 שקלים. סך ההתחייבויות: 150,000 ועוד 60,000 שווה 210,000, ואז 210,000 ועוד 260,000 שווה 470,000 שקלים. וההון העצמי: 640,000 פחות 470,000 שווה 170,000 שקלים.

עכשיו החלק שמפריד בין מספר לבין מספר אמין. שלוש שורות במאזן של עסק קטן כמעט תמיד מנופחות, וכל אחת מהן מקטינה את ההון העצמי כשמתקנים אותה. הראשונה היא מלאי מת: אם מתוך 130,000 שקלים מלאי יש 35,000 שקלים שלא זזו שנתיים, אז 170,000 פחות 35,000 שווה 135,000 שקלים הון עצמי אמיתי. השנייה היא לקוחות אבודים: אם מתוך 180,000 שקלים חייבים יש 22,000 שקלים בפיגור מעל 180 יום, זה 135,000 פחות 22,000 שווה 113,000 שקלים. השלישית היא ציוד שנרשם בעלות המקורית בלי פחת מלא.

שים לב מה קרה בדוגמה: ההון העצמי ירד מ-170,000 ל-113,000 שקלים בלי שאף לקוח עזב ובלי שנלקחה הלוואה חדשה, רק כי המספרים תוקנו. הבנק יעשה את התיקון הזה בעצמו, בשקט, ובלי לספר לך כמה הוריד. עדיף שתגיע עם הגרסה המתוקנת ותסביר אותה, כי אז אתה זה שקובע את סדר הגודל של ההנחה.

מה לעשות עם זה: עשה חישוב הון עצמי מתוך המאזן פעמיים, פעם לפי הספרים ופעם אחרי מחיקת מלאי מת וחוב אבוד. את הפער כתוב במשפט אחד והבא אותו איתך.

הון עצמי מול הון חוזר: שני מספרים שמתבלבלים כל שבוע

הון עצמי מול הון חוזר הוא ההבדל שאחראי למחצית מאי ההבנות בשיחות מימון. הון עצמי הוא כל הנכסים פחות כל ההתחייבויות. הון חוזר הוא רק הנכסים השוטפים פחות רק ההתחייבויות השוטפות, כלומר מה שאמור להפוך למזומן בשנה הקרובה מול מה שצריך לשלם בשנה הקרובה.

נמשיך עם אותה דוגמה. הנכסים השוטפים הם מלאי, לקוחות ומזומן: 130,000 ועוד 180,000 שווה 310,000, ואז 310,000 ועוד 120,000 שווה 430,000 שקלים. ההתחייבויות השוטפות הן ספקים וזכאים: 150,000 ועוד 60,000 שווה 210,000 שקלים. ההון החוזר: 430,000 פחות 210,000 שווה 220,000 שקלים. שים לב שההון החוזר בדוגמה גדול מההון העצמי, וזה קורה כשההלוואה לזמן ארוך מימנה ציוד.

השאלה שכל אחד מהם עונה עליה שונה. ההון העצמי עונה על השאלה כמה שווה הבעלות ומה כרית הספיגה מול הפסדים. ההון החוזר עונה על השאלה אם תשרוד את הרבעון. עסק עם הון עצמי חיובי והון חוזר שלילי הוא עסק שהשקיע את כל המזומן בציוד, וזה מצב שנפתר בפריסה ולא בהזרמה. עסק עם הון חוזר חיובי והון עצמי שלילי הוא עסק שנשען על אשראי ספקים ועל הפסדים שנצברו, וזה מצב שנפתר ברווח בלבד.

מה לעשות עם זה: רשום את שני המספרים זה לצד זה בראש הגיליון החודשי שלך. כשמישהו שואל אותך על מצב העסק, זה מה שאתה עונה, ולא את המחזור.

יחס הון עצמי למאזן, והמספר שאף בנק לא מפרסם

יחס הון עצמי למאזן הוא ההון העצמי חלקי סך המאזן, והוא הדרך של הבנק לתרגם את המספר שלך למשהו שאפשר להשוות בין עסקים. בדוגמה שלנו: 170,000 חלקי 640,000 שווה 0.266, כלומר יחס הון עצמי למאזן של 26.6%. אחרי התיקון של המלאי המת והחוב האבוד המכנה יורד גם הוא: 113,000 חלקי 583,000 שווה 0.194, כלומר 19.4%.

וכאן מגיעה השאלה שכולם שואלים ואף אחד לא עונה עליה במספר: איזה יחס נחשב מספיק. התשובה הכנה היא שאין רף מפורסם, ויש סיבה רגולטורית לכך. סעיף 15 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 קובע שמסמך מדיניות האשראי יכלול מגבלות פנימיות על מתן אשראי ללווים בעלי רמות מינוף גבוהות באופן משמעותי מהמקובל בענף, ושהתאגיד הבנקאי יקבע סף מהותיות ויגדיר את דרך חישוב רמת המינוף של הלווים. כלומר גם ההגדרה וגם הרף נקבעים בתוך כל בנק בנפרד.

אותו סעיף ממשיך ומפרט מה עוד המדיניות חייבת לכלול, וזו רשימה ששווה להכיר לפני פגישה: הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 דורשת שהמדיניות תגדיר את המאפיינים הנדרשים מלווה לצורך אישור אשראי, ובכללם הערכת כושר החזר, דירוג אשראי, ניסיון עסקי, נתונים כספיים מעודכנים המאפשרים לנתח באופן מהימן את מצבו הפיננסי הכולל העדכני של הלווה ואת עוצמת מקורות ההחזר הראשוניים והמשניים, וכן את התנאים שעל בסיסם יסכים הבנק להעמיד אשראי, כגון שיעור מימון, סכום מרבי לחשיפה וביטחונות מקובלים.

הנגזרת המעשית פשוטה. במקום לחפש באינטרנט את היחס הנדרש, שאל את הבנקאי שאלה מדויקת: מה שיעור המימון המרבי שאתם נותנים בענף שלי לעסק בוותק כמו שלי. זו שאלה שיש עליה תשובה, היא לא נחשבת חוצפה, והתשובה עליה שווה יותר מכל ממוצע ענפי. ואם התשובה היא ששיעור המימון נמוך ממה שאתה צריך, גילית את זה לפני שהשקעת חודשיים בהכנת תיק.

מה לעשות עם זה: חשב את יחס ההון העצמי למאזן שלך היום, ואז שאל את הבנקאי מה השיעור המקובל אצלו. את שני המספרים רשום זה מול זה.

כמה הון עצמי דורשים בהלוואה בערבות מדינה

כאן, בניגוד לבנק, יש מספרים כתובים ופומביים, והם משתנים לפי מטרת ההלוואה ולפי המסלול. הכלל הבסיסי: בהלוואה למטרת השקעה סעיף 4.10.1.2.2 בתקנון הקרן קובע שההלוואה תיעשה בכפוף להשקעת הון עצמי בשיעור מינימלי של 20% מסך ההשקעה הנדרשת, כך שסכום ההלוואה לא יעלה על 80% מסך ההשקעה הנדרשת.

תרגום למספרים. בהשקעה נדרשת של 500,000 שקלים: 500,000 כפול 0.2 שווה 100,000 שקלים הון עצמי מינימלי, ואז 500,000 פחות 100,000 שווה 400,000 שקלים סכום הלוואה מרבי.

ועכשיו החלק שחוסך חודשים: הדרישה הזאת אינה חלה על כל הלוואה. סעיף 4.10.1.2.1 באותו תקנון הקרן עוסק בהלוואה למטרת הון חוזר וגישור על פערי תזרים, ואין בו דרישת הון עצמי מקבילה. הוא כן קובע שבחישוב צרכי ההון החוזר ניתן לכלול חלויות שוטפות של החזר אשראי בסכום שלא יעלה על 50% מהיקף ההלוואה הנערבת. כלומר מי שצריך כסף כדי לגשר על פער תזרימי אינו נדרש להביא חמישית מראש, ואין טעם לעכב הגשה כדי לגייס אחוזים שאיש לא ביקש.

במסלולים אחרים המספר אחר לגמרי. סעיף 4.10.3.4 בתקנון הקרן קובע שבמסלול השקעה בתעשייה סכום ההלוואה המרבי יהיה שווה לנמוך מבין 90% מסכום ההשקעה הנדרש ובין 15% ממחזור העסק, וסעיף 4.10.3.2 מגביל את המסלול לעסק בעל ותק פעילות של שלוש שנים ומעלה. בדוגמה של השקעה של 500,000 שקלים בעסק שמחזורו 2,400,000 שקלים: 500,000 כפול 0.9 שווה 450,000, ומנגד 2,400,000 כפול 0.15 שווה 360,000, ולכן הקובע הוא 360,000 שקלים והשאר מגיע ממך.

ופרט שסוגר דלת אחורית מוכרת: סעיף 4.8 בתקנון הקרן קובע שלא תועמד הלוואה מהקרן לצורך העמדת הון עצמי בפרויקט ביצוע. את ההון העצמי אי אפשר לייצר בהלוואה מהקרן עצמה. את הפריסות ואת ההחזר החודשי בכל אחת מהחלופות אפשר להריץ במחשבון הלוואה לפני שממלאים טופס.

ראוי לציין מה לא כתוב. עמוד התוכנית של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מפרט את תנאי המסלול הכללי, תקרה של 500,000 שקלים או 8% ממחזור המכירות לפי הגבוה, וביטחונות שלא יעלו על 15%, אך אינו נוקב בדרישת הון עצמי כלל. מי שקורא רק את עמוד התוכנית מגיע לפגישה בלי לדעת על הסעיף, ומגלה אותו כשהוא כבר עולה זמן.

מה לעשות עם זה: קבע קודם את מטרת ההלוואה, הון חוזר או השקעה, ורק אחר כך את הסכום. המטרה היא שקובעת אם אתה צריך חמישית מראש או אפס.

הוכחת הון עצמי לבנק: רשימה סגורה של ארבע דרכים

הוכחת הון עצמי לבנק היא לא שאלה של רצון טוב אלא של רשימה. סעיף 4.10.1.2.2 בתקנון הקרן מגדיר בדיוק כיצד תיעשה השקעת ההון העצמי:

> "השקעה כאמור תעשה בדרך של הנפקת הון מניות או כנגד הצגת חשבוניות, או כנגד אישור רו"ח על העמדת הלוואת בעלים נדחית לכל אורך חיי ההלוואה בערבות מדינה, או כנגד אישור רו"ח להלוואת חברה קשורה ובתנאי שזו לא קיבלה קודם לכן הלוואה אחרת בקרן" (תקנון הקרן להלוואות בערבות מדינה, סעיף 4.10.1.2.2)

ארבע דרכים, וזהו. יתרה בעובר ושב אינה ברשימה. פיקדון אינו ברשימה. הבטחה בכתב מקרוב משפחה אינה ברשימה. הלוואת בעלים שנרשמה בהנהלת החשבונות בלי אישור רואה חשבון על נחיתות אינה ברשימה. ומי שמתכנן להביא הון עצמי בדרך של הצגת חשבוניות צריך לדעת שמדובר בחשבוניות על השקעה שכבר בוצעה, כלומר בכסף שכבר יצא.

הנגזרת התזרימית היא החלק שהכי הרבה עסקים מתפספסים עליו. אותו סעיף 4.10.1.2.2 בתקנון הקרן קובע שרק לאחר מתן אישור הגוף המתאם לקיומה של ההשקעה יעמיד נותן האשראי הלוואה במסגרת הקרן. הכסף שלך יוצא ראשון, וההלוואה נכנסת אחריו. מי שבנה תזרים שבו שני הסכומים נכנסים באותו חודש יגלה את הפער בדיוק כשהספק כבר מחכה לתשלום.

והערה על התיעוד. גם בבנק, בלי קשר לקרן, הוכחה משמעה מסמך ולא אמירה. סעיף 51 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 קובע שתיק הלווה יכלול תיעוד של מצבו הכלכלי הנוכחי ומצבו בעבר ושל חברות קשורות ושל בעל השליטה, פירוט מטרות ההלוואות שניתנו, מקור ההחזר ותוכנית התשלומים, ופירוט הביטחונות, ערכם ומקור ההערכה. תיק שמגיע חסר לא נדחה בהכרח, הוא פשוט מחכה.

מה לעשות עם זה: בחר מראש באיזו משתי הדרכים המעשיות אתה הולך, חשבוניות על השקעה שבוצעה או אישור רואה חשבון על הלוואת בעלים נדחית, ותאם את המסמך עם רואה החשבון לפני ההגשה ולא אחריה.

הלוואת בעלים נדחית כהון עצמי: המהלך שלא עולה שקל

לרוב העסקים הקטנים יש בתוך ההתחייבויות שורה בשם יתרת זכות בעלים או הלוואת בעלים. זה כסף שהבעלים הכניס לעסק לאורך השנים ולא משך בחזרה, והוא רשום כחוב של העסק אליו. חשבונאית זו התחייבות. מבחינת בוחן אשראי זו התחייבות שמתנהגת אחרת מכל התחייבות אחרת, כי הנושה הוא אתה.

הלוואת בעלים נדחית כהון עצמי היא המהלך שהופך את השורה הזאת מהתחייבות להוכחת השקעה. הכלי המשפטי הוא מכתב נחיתות, שבו הבעלים מתחייב שלא למשוך את הכספים ולא לדרוש את פירעונם לפני נושים אחרים, ורואה חשבון מאשר זאת. סעיף 4.10.1.2.2 בתקנון הקרן מכיר בכך במפורש כאחת מארבע הדרכים להשקעת ההון העצמי, ובלבד שההלוואה נדחית לכל אורך חיי ההלוואה בערבות מדינה.

פרטים מלאים בעמוד מדריך המחירים. בהגשה לקרן, אותם 120,000 שקלים יכולים לשמש כהון עצמי מוכח כשהם נדחים באישור רואה חשבון, ובהשקעה נדרשת של 500,000 שקלים זה מכסה יותר מהמינימום: 500,000 כפול 0.2 שווה 100,000, ו-120,000 גדול מ-100,000. הכסף כבר בעסק, ומה שהשתנה הוא רק המעמד המשפטי שלו.

שתי הסתייגויות שחייבות להיאמר. ראשית, נחיתות אינה טריק חשבונאי אלא ויתור אמיתי: ברגע שחתמת, אינך יכול למשוך את הכסף כל עוד ההלוואה חיה, וזה בדיוק מה שהופך אותו לשווה ערך להון בעיני המלווה. שנית, המהלך אינו משנה את ההון העצמי החשבונאי במאזן, אלא את הדרך שבה הכסף נספר לצורך תנאי הקרן. מי שמתאר את זה בפגישה כהגדלת ההון העצמי במאזן ייתפס.

מה לעשות עם זה: בקש מרואה החשבון את יתרת הזכות שלך בעסק במספר מדויק, ובדוק אם היא לבדה מכסה את הרף של 20%. אצל עסקים ותיקים היא לרוב מכסה, והבעלים לא יודע.

הון עצמי שלילי בעסק: מה זה אומר ומה עושים איתו

הון עצמי שלילי בעסק פירושו שההתחייבויות גדולות מהנכסים, כלומר אילו העסק היה נסגר היום ומוכר את הכול בערך הספרים, הוא לא היה מצליח לסלק את חובותיו. זה נשמע דרמטי, וזה קורה הרבה יותר ממה שנדמה: שנתיים של הפסדים בעסק שהוקם בהון קטן מספיקות.

פרטים מלאים בעמוד מדריך המחירים. שום אירוע דרמטי לא קרה. פשוט שנתיים.

מבחינת הבנק זה לא ניואנס אלא סימן מוגדר. סעיף 56 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 מחייב תאגיד בנקאי לנהל ולתעד רשימות מעקב של לווים ושל חובות עם תסמינים שליליים, ומונה כקריטריונים דירוג אשראי נמוך, פיגור בתשלום, חריגה ממסגרת אשראי, בקשה לפריסת חוב, בקשה לדחיית תשלומים, הרעה ביחסים הפיננסיים, גירעון בהון העצמי, חריגה מהתניה פיננסית, תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת והפסד תפעולי. גירעון בהון העצמי מופיע שם לצד פיגור בתשלום, כלומר הוא נספר גם אצל לווה שמשלם כסדרו.

מה עושים. שלושה מהלכים, לפי הסדר. הראשון הוא לעצור את הדימום: עסק עם הון עצמי שלילי שממשיך להפסיד לא ייצא מזה בהלוואה, כי הלוואה מגדילה התחייבויות ולא הון. השני הוא להמיר יתרת זכות בעלים להלוואה נדחית או להזרמה לקרן הון, מה שמשנה את התמונה בלי כסף חדש. השלישי הוא להגיע לפגישה עם התאריך שבו הגירעון נסגר, מחושב מהרווח החודשי, ולא עם משפט על שנה קשה.

מה לעשות עם זה: אם ההון העצמי שלך שלילי, חשב בכמה חודשים הרווח החודשי הנוכחי סוגר אותו. את המספר הזה תגיד לבנקאי לפני שהוא ישאל.

משיכות בעלים ושחיקת ההון העצמי

משיכות בעלים ושחיקת ההון העצמי הן אותו סיפור שנכתב פעמיים: בכל שנה שבה הבעלים מושך יותר מהרווח, ההון העצמי קטן בדיוק בהפרש. אין דרך לעקוף את זה, וזו הסיבה שעסק שגדל שבע שנים יכול להגיע להון עצמי אפסי.

הנוסחה: הון עצמי בסוף שנה שווה הון עצמי בתחילתה ועוד הרווח הנקי פחות המשיכות. בדוגמה של רווח שנתי של 180,000 שקלים ומשיכות של 240,000 שקלים: 180,000 פחות 240,000 שווה מינוס 60,000, ולכן ההון העצמי יורד מ-170,000 ל-110,000 שקלים בשנה אחת. ובכיוון ההפוך, באותו רווח עם משיכות של 120,000 שקלים: 180,000 פחות 120,000 שווה 60,000 שקלים שנוספים.

בחברה בערבון מוגבל יש למשיכות מחיר נוסף, והוא מוגדר בחוק. רשות המסים קובעת בחוזר 07/2017 שסעיף 3(ט1) לפקודה לא יחול על משיכות כספים מחברה אם סכום משיכות הכספים המצטבר מאותה חברה לא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה על 100,000 שקלים, ושאם הסכום עלה על כך יראו את כל סכום המשיכה כמשיכת כספים. באותו חוזר מצוין שיש לצרף יחד את סכום המשיכות שנעשו על ידי בעל המניות המהותי וקרובו מאותה חברה.

והתאריך שקובע. רשות המסים מבהירה באותו חוזר שמועד החיוב במשיכת כספים הוא תום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו הכספים, ומדגימה זאת במשיכה של 800,000 שקלים בתאריך 1.4.2017 שלא הושבה עד 31.12.2018, שבה מועד החיוב הוא 31.12.2018. המשמעות המעשית: יתרת חובה של בעלים אינה נזק חשבונאי בלבד, יש לה שעון, והשעון עוצר בתאריך ידוע מראש.

מה לעשות עם זה: קבע לעצמך משיכה חודשית קבועה שנמוכה מהרווח החודשי הממוצע, והעבר אותה בהוראת קבע. משיכה לפי מצב החשבון תמיד תתכנס לגובה הרווח ולעולם לא תשאיר הון.

איך מגדילים הון עצמי בלי להזרים כסף חדש

זו השאלה שכל בעל עסק שואל אחרי שהוא מבין את המספר. התשובה הכנה: יש שלוש דרכים אמיתיות, וכל השאר נראה כמו הגדלה ואינו. איך מגדילים הון עצמי בלי להזרים כסף מתחיל בהבנה מה באמת מזיז את השורה.

הדרך הראשונה היא רווח שנשאר. זו הדרך היחידה שגם מגדילה את ההון וגם משפרת את איכותו, כי היא נובעת מהפעילות ולא מהמבנה. בדוגמה של רווח 180,000 שקלים ומשיכות 120,000 שקלים, 60,000 שקלים בשנה, ואחרי שלוש שנים: 60,000 כפול 3 שווה 180,000 שקלים. אצל עוסק מורשה זה זול במיוחד, כי הרווח כבר מוסה בשנה שבה נוצר, וההחלטה לא למשוך אינה יוצרת חבות נוספת.

הדרך השנייה היא המרת חוב בעלים להשקעה, שתוארה למעלה. הדרך השלישית היא מימוש נכס שאינו משמש את הפעילות מעל ערכו בספרים, למשל רכב או ציוד שנרשם בערך נמוך אחרי פחת, כי ההפרש הוא רווח והרווח נכנס להון.

ועכשיו מה שנראה כמו הגדלה ואינו, כי כאן נופלים הרבה. גבייה מהירה מלקוחות משפרת מזומן ואינה משנה את ההון בשקל, כי היא מחליפה נכס אחד באחר. הקטנת מלאי באותה עלות היא אותו דבר. לקיחת הלוואה מגדילה נכס ומגדילה התחייבות באותו סכום, וההון נשאר זהה. גם שערוך של נכס למעלה לא ייחשב אצל בוחן אשראי בלי הערכת שווי, ובלי חוות דעת הוא רק מספר שהוספת לעצמך.

יש עוד מהלך אחד, והוא נגד האינטואיציה: מחיקה יזומה של מלאי מת ושל חוב אבוד מקטינה את ההון העצמי ומשפרת את השיחה. הסיבה היא שהבנק יעשה את ההנחה הזאת בלעדיך, וכשהיא כבר עשויה ומוסברת, שאר המספרים שלך נקראים כאמינים. בקצב שריפת המזומן מול הכרית שנותרה אפשר לעקוב במחשבון קצב שריפת מזומן, ואת ההשפעה של דחיית משיכה על החודשים הקרובים בתחזית תזרים 13 שבועות.

מה לעשות עם זה: בחר מהלך אחד לרבעון הקרוב. אם יש לך יתרת זכות בעלים, התחל ממנה, כי היא הזולה ביותר והמהירה ביותר.

הון עצמי של עוסק מורשה מול חברה בערבון מוגבל

הון עצמי של עוסק מורשה מול חברה הוא אותו חישוב ושתי מציאויות שונות. אצל עוסק מורשה אין הפרדה משפטית בין נכסי העסק לנכסי הבעלים, ולכן אין באמת מאזן שמישהו נועל: כסף עובר בין החשבונות ואף אחד לא רושם משיכה. אצל חברה יש ישות נפרדת, יש מאזן, ויש רישום מסודר של כל שקל שיצא לבעלים.

בצד המס ההבדל הפוך ממה שרובם מניחים. אצל עוסק מורשה הרווח מיוחס לבעלים בשנה שבה נוצר בין אם נמשך ובין אם לא, ולכן כסף שנשאר בעסק הוא כסף שכבר שילמת עליו מס ודמי ביטוח. המוסד לביטוח לאומי מפרסם שהחל מ-01.01.2026 עצמאי משלם שיעור מופחת של 7.7% על הכנסה חודשית עד 7,703 שקלים ושיעור רגיל של 18% על החלק שמעל, עד ההכנסה המרבית של 51,910 שקלים לחודש.

נחשב על רווח חודשי של 20,000 שקלים בדוגמה. 7,703 כפול 0.077 שווה כ-593 שקלים, ואז 20,000 פחות 7,703 שווה 12,297, ולבסוף 12,297 כפול 0.18 שווה כ-2,213 שקלים. יחד כ-2,806 שקלים בחודש, והם יוצאים בין אם משכת את הרווח ובין אם השארת אותו בעסק. זו בדיוק הסיבה שאצל עוסק מורשה בניית הון עצמי מרווח שמור אינה עולה שקל נוסף במס.

אצל חברה התמונה שונה: הרווח מוסה ברמת החברה, והמס השני נדחה עד החלוקה או עד שמשיכת בעלים חוצה את הסף. לכן בחברה יש תמריץ אמיתי להשאיר רווח בפנים, וגם סיכון אמיתי במשיכה שלא מוחזרת. את שכר הבעלים הנקי בשני המבנים אפשר להשוות במחשבון שכר בעלים לפני שקובעים משיכה חודשית.

מה לעשות עם זה: אם אתה עוסק מורשה, פתח חשבון נפרד לעסק עוד החודש. בלי הפרדה, המאזן שתגיש לבנק בעוד שנה יהיה שחזור ולא רישום.

הון עצמי לרכישת עסק קיים

הון עצמי לרכישת עסק קיים הוא הסיפור שבו הפער בין הציפייה למציאות הוא הגדול ביותר. הרוכש מניח שכמו בהשקעה רגילה יידרש להביא חמישית, ומגלה שהמספר שונה. סעיף 4.10.1.2.3 בתקנון הקרן קובע שהלוואה לרכישת פעילות עסקית חדשה, כלומר השקעה באמצעות צמיחה לא אורגנית, תינתן עד לגובה של 50% מעלות הרכישה.

תרגום. בעלות רכישה של 600,000 שקלים: 600,000 כפול 0.5 שווה 300,000 שקלים הלוואה מרבית, ו-300,000 השקלים הנותרים מגיעים ממך. וכאן מצטרף הסעיף שסוגר את המעגל: סעיף 4.8 בתקנון הקרן קובע שלא תועמד הלוואה מהקרן לצורך העמדת הון עצמי בפרויקט ביצוע, ולכן אי אפשר לגייס את המחצית שלך בהלוואה שנייה מאותה קרן.

הנגזרת למשא ומתן היא לא פיננסית אלא טקטית. מי שיודע מראש שהוא מביא מחצית מנהל שיחה אחרת על המחיר, על פריסת התשלום ועל תמהיל המרכיבים. תשלום שנפרס על פני שנתיים מול המוכר אינו הון עצמי, אבל הוא מקטין את הסכום שצריך להביא ביום הראשון, וזו לרוב הנקודה שבה עסקאות נתקעות. גם חלוקה בין רכישת פעילות לבין רכישת ציוד משנה את התמונה, כי לרכיבים שונים יש מסלולים שונים בתקנון.

מה לעשות עם זה: לפני שאתה מגיש הצעה על עסק, חשב את המחצית שלך במספר מוחלט ובדוק אם היא קיימת אצלך היום. אם לא, המשא ומתן צריך להתחיל בפריסה ולא במחיר.

מה הבנק בודק מעבר למספר עצמו

ההון העצמי הוא כרטיס כניסה, לא הכרעה. הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 קובעת בעיקרון מספר 4 שתאגיד בנקאי חייב לפעול על פי קריטריונים נאותים ומוגדרים היטב לאישור אשראי, ושקריטריונים אלו צריכים לכלול הנחיות ברורות לגבי שוק היעד והבנה יסודית של הלווה, כמו גם של מטרת האשראי, מבנה האשראי ומקורות ההחזר שלו. שלוש המילים האחרונות הן העיקר: מקורות ההחזר, ולא הביטחונות.

וזה נאמר במפורש. סעיף 32 להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 קובע:

> "אישור העסקאות צריך להתבסס בראש ובראשונה על כושר ההחזר של הלווה. ביטחונות אינם מהווים תחליף לבחינה מקיפה של הלווה או הצד הנגדי לעסקה, והם אינם יכולים לפצות על מחסור במידע" (הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311, סעיף 32)

באותו סעיף מצוין גם שערך הביטחון עלול להיפגע משמעותית מאותם גורמים שפגעו בכושר ההחזר של האשראי, ושתאגיד בנקאי צריך לקחת בחשבון שפעולות גבייה עלולות למחוק את הרווח מהעסקה. בתרגום לשולחן: הון עצמי גבוה עם תזרים שאינו מכסה את ההחזר אינו מספיק, והון עצמי צנוע עם תזרים יציב ומוסבר עובר לא מעט פעמים.

עוד סעיף ששווה להכיר לפני שמכינים תיק: סעיף 27ב להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 311 קובע שתאגיד בנקאי רשאי לאשר אשראי לתאגיד גם אם אין בידיו דוח כספי, בכפוף לבקרות מפצות, כאשר סך החבות נמוך ממיליון שקלים או כאשר סך החבות מכוסה בביטחונות מוכרים. כלומר בסכומים קטנים חוסר במאזן אינו חוסם, אבל מה שממלא את מקומו הוא ביטחונות או בקרות, ולא ויתור.

מה לעשות עם זה: הכן עמוד אחד שבו ההון העצמי, יחס הכיסוי בין הרווח התפעולי להחזר החודשי, והתרחיש הפסימי יושבים יחד. זה העמוד שהבנקאי מצלם.

כמה הון עצמי צריך העסק כדי לשרוד את השנה השלישית

יש שאלה שהיא לא על הבנק בכלל: כמה הון עצמי נזיל צריך העסק כדי לעבור תקופה רעה. התשובה מגיעה מחיבור של שני מספרים, ההוצאות הקבועות החודשיות והכרית הנזילה.

נניח הוצאות קבועות של 38,000 שקלים בחודש והון עצמי נזיל של 110,000 שקלים. החישוב: 110,000 חלקי 38,000 שווה 2.9 חודשים. זה הזמן שבו העסק ממשיך לפעול אם ההכנסות נעצרות לגמרי. אם המטרה היא שישה חודשים: 38,000 כפול 6 שווה 228,000 שקלים, ואז 228,000 פחות 110,000 שווה 118,000 שקלים שחסרים. עכשיו יש יעד במספר במקום תחושה.

ולמה דווקא שלוש שנים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שממוצע ההישרדות של עסקים בשנת הפעילות השנייה שלהם הוא 88.4%, ואילו בשנה השלישית לפעילות אחוז ההישרדות הממוצע הוא 75.1%, וציינה שהירידה הגדולה ביותר באחוזי ההישרדות בשנים 2006 עד 2023 היא בין שנת הפעילות השנייה לשלישית. באותה הודעה נמסר שמכלל העסקים שנולדו בשנת 2005, 86.4% המשיכו להיות פעילים בשנת 2006 ורק 24.2% המשיכו להיות פעילים גם בשנת 2023.

ועוד נתון שממחיש כמה תנועה יש בשוק הזה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שבשנת 2023 נפתחו 62,226 ונסגרו 50,970 תיקי עוסקי מע"מ, כלומר נוספו כ-11,260 עוסקים למגזר העסקי, לעומת תוספת של כ-19,900 בשנת 2022. הכניסה לשוק קלה, והישארות בו היא עניין של כרית.

מה לעשות עם זה: קבע יעד כרית במספר חודשים, לא בשקלים, ואז תרגם אותו לשקלים לפי ההוצאות הקבועות שלך. יעד בחודשים מתעדכן מעצמו כשהעסק גדל.

תוכנית שנים עשר חודשים לבניית הון עצמי

הון עצמי לעסק לא נבנה בהחלטה אחת אלא בשלוש החלטות שחוזרות כל חודש. הנה הסדר שעובד, וכולו מתוך משאבים שכבר קיימים אצלך.

ברבעון הראשון עושים שלושה דברים. מודדים: חישוב הון עצמי מהמאזן האחרון, פעם לפי הספרים ופעם אחרי מחיקת מלאי מת וחוב אבוד. מנקים: מוציאים מהמאזן את מה שלא שווה כלום, כי מספר קטן ואמין עדיף על מספר גדול שינוכה בלעדיך. וקובעים תקרת משיכה חודשית קבועה שנמוכה מהרווח הממוצע.

ברבעון השני מטפלים במבנה. בודקים מול רואה החשבון את יתרת הזכות שלך, ואם היא משמעותית מכינים את מכתב הנחיתות מראש, כדי שלא תרוץ אחריו בשבוע ההגשה. במקביל שואלים את הבנקאי מה שיעור המימון המקובל אצלו בענף שלך, ורושמים את התשובה.

ברבעון השלישי והרביעי מודדים תוצאה. ההון העצמי אמור לגדול בדיוק בהפרש בין הרווח למשיכות, ואם הוא לא גדל, אחד משני המספרים אינו מה שחשבת. פער של יותר מ-10% בין הרווח שדיווחת לעצמך לבין השינוי בהון העצמי, בשני רבעונים רצופים, הוא סימן שיש משיכות שלא נספרו או הוצאות שלא נרשמו.

מה לעשות עם זה: קבע תאריך קבוע בחודש, למשל ה-10, ורשום בשורה אחת שלושה מספרים: הון עצמי, משיכות מצטברות ורווח מצטבר. אחרי שנה יש לך סדרה שאפשר להראות.

מה לעשות מחר בבוקר

חמישה צעדים, לפי הסדר, וכולם אפשריים בשבוע אחד. חשב את ההון העצמי מהמאזן האחרון, נכסים פחות התחייבויות, ורשום את המספר. חשב אותו שוב אחרי מחיקת מלאי שלא זז שנה וחוב שבפיגור מעל 180 יום. בקש מרואה החשבון את יתרת הזכות שלך בעסק. קבע תקרת משיכה חודשית שנמוכה מהרווח הממוצע והעבר אותה בהוראת קבע. ורק אז, אם אתה מתכנן פנייה למימון, קבע את מטרת ההלוואה, כי המטרה היא שקובעת אם נדרש הון עצמי בכלל.

מי שרוצה תבניות מוכנות למאזן ניהולי ולמעקב חודשי אחרי ההון העצמי ימצא אותן בתוכנית עסק רווחי של Plan B, 99 ₪ לחודש כולל מע"מ עם 14 ימי ניסיון, באקדמיה.

ומשפט אחרון על סדר הפעולות. הון עצמי אינו מסמך שמכינים לקראת בקשת מימון, הוא תוצאה של החלטות שהתקבלו שנתיים קודם. מי שמתחיל לבנות אותו ביום שהוא צריך הלוואה מגלה שאין קיצור דרך, ומי שהתחיל שנתיים לפני מגלה שהשאלה בבנק כבר לא מפחידה אותו.

---

הצעד הבא

  • רוצים לדבר על העסק שלכם? שיחת היכרות חינם - השיחה הראשונה עלינו, בלי עלות ובלי התחייבות.

---

המשך קריאה