אתם ספקים, נותני שירות או יצרנים, והלקוחות שלכם הם עסקים. אז אתם כבר יודעים שזה לא עובד כמו בחנות. אף אחד לא קונה מכם מכונת קפה למשרד בגלל פוסט מצחיק. קונים מכם כי מישהו שמכיר אתכם המליץ, כי הגעתם בזמן הנכון, וכי מי שמחליט סמך עליכם.
שלושת הדברים האלה, המלצה, תזמון ואמון, הם כל השיווק. כל מה שכתוב למטה הוא דרך להגדיל אחד מהם.
מה שונה כשהלקוח הוא עסק
כשאדם קונה לעצמו, הוא מחליט לבד ולפעמים באותו ערב. כשעסק קונה, ההחלטה עוברת דרך יותר מאדם אחד, לוקחת יותר זמן, ומישהו צריך להסביר אותה אחר כך למישהו אחר. מי שבחר בכם צריך להיות מסוגל להגיד לבעלים או לשותף למה דווקא אתם.
זה משנה שלושה דברים. הראשון: אתם לא מוכרים לאדם אחד, אתם מוכרים לשניים או שלושה, ולכל אחד שאלה אחרת. השני: לוקח זמן, ולכן מי שנעלם אחרי שיחה אחת מפסיד לספק שממשיך להיות בסביבה. השלישי: טעות עולה ללקוח ביוקר, ולכן הוא מחפש סימנים שאתם אמינים עוד לפני שהוא מדבר איתכם.
ויש גם יתרון. לקוח עסקי שמרוצה נשאר שנים, מזמין שוב, ומספר עליכם לעסקים אחרים שהוא עובד איתם. לקוח אחד טוב שווה הרבה יותר מעוד עשרה מזדמנים.
מי בעצם מחליט
גם בעסק קטן, מי שמשתמש במוצר ומי שמשלם עליו הם לפעמים שני אנשים שונים. מנהלת המשרד רוצה שזה יעבוד. הבעלים רוצה לדעת כמה זה עולה לו. לפני שכותבים מודעה, כדאי לשבת ולענות: מי אצל הלקוח אומר «כן», ומה מפריע לו לישון בלילה.
איך עונים על זה בפועל? פותחים את רשימת הלקוחות שכבר קנו מכם, ועל כל אחד כותבים שלוש שורות:
- מי פנה אליכם ראשון.
- מי אמר את ה«כן» הסופי.
- מה הייתה השאלה ששאלו לפני שסגרו.
אחרי עשרה לקוחות כבר רואים דפוס. אולי תגלו שבדרך כלל פונה אליכם מנהלת התפעול, אבל הבעלים שואל רק דבר אחד: מה קורה אם משהו נתקע. אז זו השאלה שהאתר, הצעת המחיר והשיחה הראשונה צריכים לענות עליה, עוד לפני שהוא שואל.
אם אין לכם עדיין עשרה לקוחות, תתקשרו לשלושה ותשאלו אותם ישר: «למה בחרתם בנו? מה כמעט גרם לכם לא לבחור?». התשובה לשאלה השנייה שווה יותר מכל מחקר שוק.
כשיותר מאדם אחד מחליט
נניח שמנהלת המשרד פנתה אליכם, אהבה את מה ששמעה, ואמרה «אני אעביר לבעלים». מהרגע הזה היא מוכרת אתכם בשבילכם, בלי שאתם בחדר. אז תעזרו לה.
שאלו אותה: «מה הבעלים ירצה לדעת?». הרבה מנהלים יודעים בדיוק. אחר כך שלחו לה סיכום קצר שהיא יכולה להעביר כמו שהוא: מה הבעיה, מה אתם מציעים, מה זה ישנה אצלם, ומה הצעד הבא. חצי עמוד, בשפה פשוטה, בלי מצגת.
ואם אפשר, בקשו שיחה קצרה גם עם הבעלים. המטרה היא לענות לו ישירות על השאלה שלו, בלי לעקוף את מי שפנתה. מנהלת שרואה שאתם מכבדים אותה ועוזרים לה להצליח מול הבעלים תמליץ עליכם גם בפעם הבאה.
והכלל ההפוך חשוב באותה מידה: אם רק אדם אחד אצל הלקוח מכיר אתכם, והוא עוזב, אתם מתחילים מאפס. בלקוח קבוע כדאי להכיר לפחות שניים.
שלושה ערוצים שעובדים לעסק קטן
לעסק קטן אין תקציב לכל ערוץ ואין זמן לכולם. שלושת אלה עובדים כי הם בונים אמון, והם לא דורשים צוות שיווק.
לקוחות קיימים. הלקוח הבא שלכם מגיע הרבה פעמים מלקוח שכבר מרוצה. שווה לבקש ממנו בפשטות: «יש לך עוד מישהו שזה יכול לעזור לו?».
לינקדאין, באופן אישי. פרופיל של הבעלים שכותב על העבודה עצמה, בשפה שלו, עובד טוב יותר מעמוד חברה שמפרסם הודעות.
תוכן שעונה על שאלות. מנהל שמחפש בגוגל «איך בוחרים ספק ל...» צריך למצוא אתכם. עמוד אחד שעונה ישר על השאלה שווה יותר מעשרה עמודים כלליים.
איך מבקשים הפניה בלי להרגיש לא נעים
הרבה בעלי עסקים לא מבקשים הפניות כי זה מרגיש כמו לבקש טובה. אבל לקוח מרוצה בדרך כלל שמח לעזור, פשוט אף אחד לא שאל אותו.
הזמן הנכון לשאול הוא רגע אחרי שמשהו עבד: משלוח שהגיע בזמן, תקלה שנפתרה מהר, פרויקט שנמסר. באותו רגע הלקוח מרוצה, וזה טבעי לשאול.
איך שואלים: שאלה אחת, קצרה, בלי טופס. «שמח שזה עבד. יש לך עוד מישהו בתחום שמתמודד עם אותו דבר?». אם הוא נותן שם, תשאלו אם הוא מוכן לכתוב לאותו אדם הודעה קצרה שמכירה ביניכם. היכרות ממנו שווה הרבה יותר מטלפון קר שלכם.
ומה שחשוב יותר משאלה אחת: לשאול באופן קבוע. אפשר להכניס את זה לסוף כל פרויקט או לפגישת סיכום רבעונית עם לקוח. אם זה לא כתוב איפשהו, זה לא יקרה.
ועוד דבר אחד. כשמישהו הפנה אליכם לקוח, תגידו לו תודה, ותספרו לו איך זה נגמר. מי שהרגיש שההפניה שלו כובדה, יפנה שוב.
לינקדאין: מה כותבים ומה לא
לינקדאין הוא המקום שבו מנהלים ובעלי עסקים נמצאים במצב של עבודה. זה יתרון, אבל רק אם מי שכותב הוא אדם ולא לוגו.
מה עובד: פוסט קצר על משהו שקרה השבוע בעבודה. בעיה שלקוח הביא ואיך פתרתם אותה, בלי שם הלקוח אם הוא לא אישר. שאלה שחוזרת אצלכם בשיחות, והתשובה שלכם. טעות שראיתם הרבה פעמים בתחום, ומה עושים במקומה. כל אלה מראים שאתם יודעים על מה אתם מדברים, בלי להגיד את זה.
מה לא עובד: הודעות בסגנון «אנחנו גאים להודיע», פוסטים שמעתיקים מאתר החברה, ורשימות של שירותים. אף אחד לא עוצר בשבילם.
קצב: פוסט אחד בשבוע מספיק. חשוב יותר לכתוב כל שבוע מלכתוב הרבה. ומעבר לפוסטים שלכם, שווה להגיב בכנות על פוסטים של לקוחות ושל אנשים בתחום שלכם. תגובה טובה נקראת לפעמים יותר מפוסט.
ומה עם הודעות פרטיות? הודעה ראשונה לאדם שלא מכיר אתכם עובדת רק כשיש סיבה אמיתית לכתוב: ראיתם פוסט שלו על בעיה שאתם פותרים, או שיש לכם מכר משותף. משפט אישי אחד, ושאלה. לא הצעת מחיר בהודעה הראשונה.
ועוד דבר: הפרופיל עצמו. כשמישהו שומע עליכם, הוא ייכנס לפרופיל לפני שהוא מתקשר. כדאי שבשורה הראשונה יהיה כתוב במילים פשוטות למי אתם עוזרים ובמה, לא תואר כללי.
תוכן שעונה על שאלות: איך מתחילים
הדרך הכי פשוטה למצוא נושאים: לפתוח את הוואטסאפ ואת המיילים של החודש האחרון ולרשום כל שאלה שלקוח או לקוח פוטנציאלי שאל. כל שאלה כזו היא עמוד, פוסט או תשובה בשאלות הנפוצות באתר.
כמה סוגי שאלות שחוזרות כמעט בכל תחום של מכירה לעסקים:
- איך בוחרים ספק בתחום שלכם, ועל מה כדאי להסתכל.
- מה ההבדל בין שתי אפשרויות שהלקוח מתלבט ביניהן.
- כמה זמן לוקח להתחיל לעבוד, ומה צריך להכין מראש.
- מה קורה כשמשהו משתבש.
עמוד טוב עונה על השאלה כבר בפסקה הראשונה, בלי הקדמה. אחר כך מסביר, נותן דוגמה, ובסוף אומר מה הצעד הבא. מנהל שמצא אצלכם תשובה ישרה לשאלה שלו כבר התחיל לסמוך עליכם, עוד לפני שדיבר איתכם.
אפשר להתחיל בעמוד אחד בחודש. אחרי שנה יש לכם תריסר עמודים שעונים בדיוק על מה שהלקוחות שלכם מחפשים.
מה עם מיתוג
מיתוג לעסק שמוכר לעסקים זה בעיקר עקביות. אותו שם, אותו מסר ואותו טון בהצעת מחיר, באתר ובשיחת טלפון. לקוח עסקי בודק אתכם כמה פעמים לפני שהוא חותם. כשכל נקודת מגע נראית אותו דבר, קל לו יותר לסמוך.
בפועל זה אומר לעבור על חמישה מקומות ולוודא שהם מספרים אותו סיפור:
- האתר: מה כתוב בשורה הראשונה, למי אתם עוזרים ובמה.
- הצעת המחיר: אותו שם, אותו לוגו, ואותן מילים שבהן אתם מתארים את השירות באתר.
- החתימה במייל: שם, תפקיד, טלפון, וקישור לאתר.
- הפרופיל של הבעלים בלינקדאין: אותו תיאור, במילים שלו.
- הפרופיל בגוגל: שם העסק, שעות, ותיאור שתואם את האתר.
לא צריך לוגו חדש או צבעים חדשים בשביל זה. צריך שמי שנתקל בכם בשלושה מקומות שונים ירגיש שזה אותו עסק.
מה חייב להיות באתר של עסק שמוכר לעסקים
מנהל שקיבל את השם שלכם מחבר ייכנס לאתר כדי לבדוק דבר אחד: האם אתם רציניים, והאם אתם עושים בדיוק את מה שהוא צריך. יש לו בדרך כלל דקה. מה שהוא מחפש:
- שורה ראשונה שאומרת למי אתם עוזרים ובמה. «ציוד מטבח למסעדות ולבתי קפה בצפון» אומר יותר מ«פתרונות מקצועיים לעסקים».
- איך העבודה מתנהלת. מה קורה אחרי שפונים: שיחה, ביקור, הצעה, התחלה. מנהל רוצה לדעת למה הוא נכנס לפני שהוא מרים טלפון.
- מי עומד מאחורי העסק. שם ופנים של מי שעונה. לקוח עסקי קונה מאנשים.
- דרך פשוטה ליצור קשר. טלפון שעונים בו, וואטסאפ, וטופס קצר. לא טופס של עשרה שדות.
- תשובות לשאלות שחוזרות. אותן שאלות שאספתם מהוואטסאפ. כל שאלה שהאתר עונה עליה היא שיחה שהלקוח לא צריך לעשות כדי להחליט.
אתר כזה לא חייב להיות גדול. עמוד בית ברור, עמוד לכל שירות מרכזי ועמוד שאלות נפוצות מספיקים להתחלה.
הצעת המחיר היא חלק מהשיווק
הצעת מחיר היא לפעמים המסמך היחיד שעובר אצל הלקוח מיד ליד. מנהלת התפעול מקבלת אותה ומעבירה לבעלים, והוא קורא אותה בלעדיכם. אז היא צריכה לעבוד גם כשאתם לא בחדר.
הצעה טובה מתחילה בבעיה של הלקוח, במילים שלו מהשיחה, לפני שהיא מגיעה לשירות שלכם. אחר כך אומרת מה בדיוק כלול, מה לא כלול, איך מתחילים ומה הלקוח צריך להכין. ובסוף, צעד אחד ברור: למי מתקשרים ומתי.
ועוד הרגל אחד שעושה הבדל: לשלוח את ההצעה ולקבוע באותה הודעה מתי תדברו עליה. הצעה שנשלחה בלי מועד המשך נשארת בתיבת המייל. על איך מגיעים למחיר עצמו: תמחור מוצר או שירות.
כשפנייה נכנסת: מה עושים איתה
הרבה עסקים קטנים משקיעים בלהביא פניות, ואז מאבדים אותן בדרך. פנייה שחיכתה יומיים לתשובה כבר מצאה בדרך כלל מישהו אחר.
שלושה הרגלים שעושים את ההבדל:
- לענות מהר. גם אם אין לכם עדיין תשובה מלאה, הודעה קצרה באותו יום, «קיבלתי, אחזור אליך מחר עד הצהריים», שומרת את הלקוח אצלכם.
- לשאול לפני שמציעים. שיחה ראשונה טובה היא בעיקר שאלות: מה הבעיה, מה ניסו עד עכשיו, מי עוד מעורב בהחלטה, ומתי הם צריכים פתרון. הצעה שנשלחת בלי השאלות האלה היא ניחוש.
- לרשום כל פנייה במקום אחד. שם, ממי הגיעה, מה ביקש, ומה הצעד הבא ומתי. בלי זה, פנייה שאמרה «תחזרו אליי בעוד חודש» פשוט נשכחת. על איך מתחילים לעבוד עם מערכת כזו: מערכת CRM לעסק קטן.
ועוד דבר: מכירה לעסק לוקחת זמן. לקוח שאמר «לא עכשיו» הוא לא לקוח שאמר «לא». תרשמו מתי לחזור אליו, ותחזרו.
הטעות הכי נפוצה
לרדוף אחרי כמה שיותר לידים. בשיווק לעסקים, עשרה לידים מתאימים שווים יותר ממאה אקראיים. כל שיחה עולה לכם זמן, אז עדיף לסנן מראש: גודל העסק, התחום, ומי מדבר איתכם.
עוד טעויות שחוזרות
- לדבר על עצמכם במקום על הבעיה של הלקוח. אתר שמתחיל ב«אנחנו חברה ותיקה ומקצועית» לא עונה על השאלה שבגללה המנהל נכנס.
- להציע מחיר לפני שמבינים את הצורך. הצעה מוקדמת מדי נראית כמו מחירון, ואז מתחרים רק על המחיר.
- לשווק לכולם. «כל עסק שצריך...» אומר בפועל שאף עסק לא מרגיש שזה בשבילו. עדיף להגיד במפורש עם איזה עסקים אתם עובדים הכי טוב.
- להיעלם אחרי הסגירה. הלקוח הקיים הוא גם מקור ההפניה הבא. מי ששומע מכם רק כשמגיעה חשבונית, לא יחשוב עליכם כשחבר ישאל אותו על ספק.
- לקנות פרסום לפני שיש בסיס. פרסום מביא אנשים לאתר. אם האתר לא עונה על השאלות שלהם ואין מי שיענה לפנייה מהר, הכסף הולך לאיבוד.
איך יודעים שזה עובד
המדד הכי פשוט: כמה פגישות או שיחות אמיתיות היו לכם החודש עם אנשים שיכולים להגיד «כן». לא כמה לייקים, לא כמה כניסות לאתר.
ועוד שני דברים ששווה לרשום. הראשון: מאיפה הגיע כל לקוח חדש. שאלו אותו בשיחה הראשונה, ורשמו. אחרי כמה חודשים תדעו איזה ערוץ מביא לקוחות ואיזה רק מעסיק אתכם. השני: כמה זמן עבר מהפנייה הראשונה ועד הסגירה. אם הזמן הזה מתקצר, האמון עובד.
ופעם ברבעון שווה לשבת חצי שעה מול הרשימה ולשאול שלוש שאלות: איזה ערוץ הביא את הלקוחות הכי טובים, גם אם לא הכי הרבה. על מה בזבזנו זמן בלי שיצא ממנו כלום. ומה הלקוחות שאלו השנה שעוד אין לנו עליו תשובה כתובה. התשובה לשאלה האחרונה היא רשימת הנושאים שתכתבו עליהם ברבעון הבא.
חודש ראשון, שבוע אחרי שבוע
הכול נשמע הגיוני, אבל עסק קטן לא יכול לעשות את כל זה בבת אחת. ככה אפשר לפרוס את זה על חודש, בערך שעה או שעתיים בשבוע:
שבוע 1: להבין מי קונה. עוברים על עשרה לקוחות וכותבים מי פנה, מי אישר ומה שאלו. מתקשרים לשניים ושואלים למה בחרו בכם ומה כמעט עצר אותם. בסוף השבוע יש לכם משפט אחד: למי אתם עוזרים, ומה מטריד אותו.
שבוע 2: לסדר את נקודות המגע. מעדכנים את השורה הראשונה באתר, את הפרופיל של הבעלים בלינקדאין ואת החתימה במייל, כך שיגידו את אותו משפט. בודקים שהטלפון שבאתר הוא טלפון שעונים בו.
שבוע 3: לבקש ולכתוב. מבקשים הפניה משני לקוחות מרוצים. כותבים פוסט ראשון בלינקדאין על שאלה שלקוח שאל החודש.
שבוע 4: לבנות תשובה אחת. כותבים עמוד אחד באתר שעונה על השאלה הכי נפוצה. פותחים מקום אחד לרישום פניות, אפילו גיליון פשוט, ומתחילים לרשום מאיפה הגיע כל לקוח.
אחרי חודש לא יהיה לכם מערך שיווק גדול. יהיה לכם בסיס שעובד, ושגרה קטנה שאפשר להמשיך כל שבוע: פוסט אחד, בקשת הפניה אחת כשמשהו מצליח, ועמוד חדש פעם בחודש. זה מספיק כדי שבעוד שנה המצב ייראה אחרת.
ואם בשבוע מסוים אין זמן, מוותרים על הפוסט ולא על החזרה ללקוחות שפנו. פנייה שלא קיבלה תשובה עולה יותר מכל פוסט שלא נכתב.
בשביל מי זה לא
אם הלקוחות שלכם הם בעיקר אנשים פרטיים שקונים לעצמם, חלק גדול ממה שכתוב כאן פחות מתאים. שם ההחלטה מהירה יותר, ופרסום ברשתות יכול לעבוד אחרת. על זה: שיווק ברשתות חברתיות לעסק קטן.
ואם יש לכם את שני הסוגים, למשל חנות שמוכרת גם ללקוחות פרטיים וגם למשרדים, כדאי להפריד. עמוד נפרד באתר למשרדים, הצעת מחיר אחרת, ושיחה אחרת. מנהל שנכנס ורואה מבצעים לצרכנים לא בטוח שאתם מתאימים לעסק שלו.
רשימת בדיקה
- כתבתי, על עשרה לקוחות, מי פנה ומי אישר.
- אני יודע מה השאלה שמטרידה את מי שמחליט.
- ביקשתי החודש הפניה מלקוח מרוצה אחד לפחות.
- כתבתי בלינקדאין פוסט אחד על העבודה עצמה.
- יש באתר עמוד אחד שעונה ישר על שאלה שלקוחות שואלים.
- האתר, הצעת המחיר והחתימה במייל מספרים אותו סיפור.
- כל פנייה נרשמת במקום אחד, עם צעד הבא ותאריך.
- אני יודע מאיפה הגיעו הלקוחות של החודש האחרון.
אם אתם רוצים לעבור על זה
אם אתם רוצים לעבור על זה עם מישהו מבחוץ, יש שיחת היכרות ללא עלות, 20 דקות.
---
