בעל עסק קטן שומע שצריך להיות בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובלינקדאין. אחרי שבועיים הוא כבר לא מפרסם בשום מקום. עדיף להתחיל קטן ולהחזיק את זה לאורך זמן.

זה כל הסוד, ולכן כמעט אף אחד לא עושה את זה. לא צריך להיות מצחיקים, לא צריך מצלמה יקרה ולא צריך ויראלי. צריך להופיע באותו מקום, בקצב קבוע, ולדבר על מה שהלקוחות שלכם באמת רוצים לדעת.

מה הרשתות כן עושות לעסק קטן, ומה לא

לפני שמשקיעים זמן, כדאי לדעת מה מצפים לקבל.

מה הרשתות עושות טוב: הן מזכירות לאנשים שאתם קיימים. לקוח שראה אתכם עשר פעמים בפיד יחשוב עליכם כשיצטרך את מה שאתם עושים. הן מראות מי עומד מאחורי העסק, וזה בונה אמון לפני השיחה הראשונה. והן נותנות לאנשים דרך קלה לשאול שאלה בלי להרים טלפון.

מה הן לא עושות: הן לא מחליפות עבודה טובה, שירות טוב או לקוחות שממליצים. ופוסטים אורגניים לבד, בלי פרסום, מגיעים בדרך כלל לחלק קטן מהעוקבים. מי שמצפה שפוסט יביא מחר עשרה לקוחות יתאכזב ויפסיק.

הציפייה הנכונה: הרשתות הן ערוץ שעובד לאט ומצטבר. אחרי כמה חודשים של התמדה, אנשים מתחילים לכתוב «ראיתי אתכם באינסטגרם». זה הרגע שבו זה מתחיל להחזיר את הזמן.

רשת אחת שבה הלקוחות שלכם נמצאים

לפני שפותחים חשבון, שואלים: איפה הלקוח שלי גולל בערב? מספרה או מסעדה ירוויחו מאינסטגרם. רואה חשבון שעובד עם חברות ירוויח יותר מלינקדאין. מתחילים ברשת אחת, ומוסיפים שנייה רק כשהראשונה רצה בלי מאמץ.

איך יודעים איפה הלקוחות? הכי פשוט לשאול אותם. בשיחה הבאה עם לקוח, שאלו: «באיזו רשת אתה הכי הרבה?». אחרי עשרה לקוחות תדעו.

כמה כיוונים כלליים, לא חוקים:

  • אינסטגרם: עסקים שיש להם מה להראות. אוכל, עיצוב, יופי, אירועים, בנייה ושיפוץ, כל עבודה שנראית טוב בתמונה.
  • פייסבוק: עסקים מקומיים וקהל מבוגר יותר. וגם קבוצות של שכונה, של עיר או של תחום, שבהן אנשים מבקשים המלצות.
  • לינקדאין: מי שמוכר לעסקים אחרים. יועצים, נותני שירות למשרדים, ספקים. שם עובד בעיקר פרופיל אישי של הבעלים. על זה בהרחבה: שיווק לעסקים שמוכרים לעסקים.
  • טיקטוק: מתאים למי שנוח לו מול מצלמה ויש לו מה להראות בתנועה. אם זה לא אתם, אל תתחילו שם רק כי כולם מדברים על זה.

ועוד דבר: הפרופיל בגוגל (Google Business Profile) הוא לא רשת חברתית, אבל לעסק מקומי הוא לפעמים חשוב יותר מכל רשת. מי שמחפש «מספרה ליד» רואה קודם אותו. אם עוד לא עדכנתם אותו, תתחילו שם.

לפני הפוסט הראשון: פרופיל שמסביר מי אתם

מי שראה פוסט שלכם ולחץ על השם, מגיע לפרופיל. יש לו כמה שניות להחליט אם להמשיך. מה צריך להיות שם:

  • שם שאנשים מחפשים. שם העסק, ואם אפשר גם מה אתם עושים: «דני, חשמלאי בחיפה» מובן יותר מ«ד.ש. שירותים».
  • שורה אחת שאומרת במה אתם עוזרים ולמי. במילים פשוטות, כמו שהייתם אומרים בטלפון.
  • דרך ליצור קשר. טלפון, וואטסאפ או קישור לאתר. אם אין, הפרופיל הוא דף בלי דלת.
  • תמונת פרופיל ברורה. לוגו קריא או תמונה שלכם. בעסק קטן, פנים עובדות טוב.
  • שעות ואזור, אם אתם עסק מקומי.

ועוד דבר אחד: שלושה או ארבעה פוסטים ראשונים שמראים מה אתם עושים. מי שנכנס לפרופיל ריק לא יודע אם העסק בכלל פעיל.

קבוצות בפייסבוק: איפה השכונה מדברת

לעסק מקומי, קבוצות של עיר, שכונה או תחום הן לפעמים המקום הכי שווה ברשת. אנשים כותבים שם «מישהו מכיר אינסטלטור טוב?» ומחכים להמלצות.

איך משתמשים בהן נכון: מצטרפים בשם שלכם ועונים לשאלות בתחום שלכם גם כשאין סיכוי למכור, בתשובה אמיתית ומועילה. אם מישהו שואל על העסק שלכם, אומרים בפשטות שזה העסק שלכם. ולא מבקשים מחברים להמליץ עליכם בלי לומר שהם חברים. מי שעזר כמה פעמים, אנשים זוכרים, ואז ממליצים עליו כשמישהו שואל. ופרסום ישיר? רק איפה שהקבוצה מרשה, ובדרך כלל ביום שמיועד לזה. מי שמדביק מודעה בכל קבוצה נחסם מהר.

וידאו קצר: האם חייבים?

הרבה בעלי עסקים מרגישים שבלי סרטונים הם מפספסים. וידאו קצר מגיע הרבה פעמים לאנשים חדשים בקלות יותר. אבל אם אתם לא מרגישים בנוח מול מצלמה, עדיף פוסט טוב עם תמונה מסרטון מאולץ.

אם אתם רוצים לנסות, תתחילו בפשוט: סרטון של חצי דקה מהטלפון, שמראה משהו שאתם עושים. ידיים עובדות, לפני ואחרי של סידור, הסבר קצר של טריק אחד. לא צריך עריכה, מוזיקה או כתוביות מושקעות. צריך אור טוב ושקט ברקע. ואם אחרי חמישה סרטונים זה עדיין מרגיש כמו עונש, תחזרו לתמונות. ההתמדה חשובה יותר מהפורמט.

קצב שאפשר להחזיק

פוסט אחד או שניים בשבוע, כל שבוע, שווים יותר מעשרה פוסטים בשבוע אחד ואחר כך שקט. אפשר לשבת פעם בשבוע, לכתוב את הפוסטים של השבוע הבא ולתזמן אותם מראש.

שעה בשבוע: איך זה נראה בפועל

ככה נראית שגרה שעסק של אדם אחד יכול להחזיק:

רבע שעה: לאסוף. עוברים על השבוע. מה לקוחות שאלו? מה עשיתם שאפשר להראות? צילמתם משהו באמצע העבודה? רושמים שניים או שלושה רעיונות.

חצי שעה: לכתוב ולתזמן. כותבים שני פוסטים קצרים, בוחרים תמונה לכל אחד, ומתזמנים אותם לימים ולשעות שבהם הלקוחות שלכם גוללים. ברוב הרשתות אפשר לתזמן מראש ישר מהאפליקציה.

רבע שעה: לענות ולהסתכל. עוברים על התגובות וההודעות שלא נענו, ומסתכלים איזה פוסט מהשבוע הקודם עורר שאלות.

כדי שזה יקרה, שמים את השעה ביומן, באותו יום ובאותה שעה כל שבוע. מה שלא כתוב ביומן נדחה.

ומה עושים בשבוע עמוס? מפרסמים פוסט אחד במקום שניים. פוסט אחד פשוט עדיף על שבוע ריק. ואפשר להחזיק בצד שניים או שלושה פוסטים מוכנים לשבועות כאלה.

על מה לכתוב

את הדברים שאתם עונים עליהם כל יום בטלפון. שאלה שלקוח שאל אתמול היא פוסט. תמונה מהעבודה עצמה היא פוסט. אנשים רוצים לראות מי עומד מאחורי העסק, אז אל תפחדו להופיע בעצמכם.

עשרים רעיונות לפוסטים שלא נגמרים

כשנגמרים הרעיונות, אפשר לחזור לרשימה הזו. כל אחד מהם עובד בכמעט כל תחום:

  1. שאלה שלקוח שאל השבוע, והתשובה שלכם.
  2. טעות נפוצה שאתם רואים אצל לקוחות, ומה עושים במקום.
  3. תמונה של העבודה באמצע, לפני שהיא גמורה.
  4. מה קורה אצלכם בבוקר לפני שהעסק נפתח.
  5. כלי או חומר שאתם עובדים איתו, ולמה בחרתם בו.
  6. איך נראית פגישה ראשונה או ביקור ראשון אצלכם.
  7. משהו שלמדתם השנה בעבודה.
  8. ההבדל בין שתי אפשרויות שלקוחות מתלבטים ביניהן.
  9. איך מתכוננים לפני שמגיעים אליכם.
  10. מי עובד אצלכם, עם תמונה, אם הוא מסכים.
  11. עונה, חג או תקופה בשנה, ומה זה אומר ללקוחות שלכם.
  12. מיתוס בתחום שלכם, ולמה הוא לא נכון.
  13. מה אתם עושים כשמשהו משתבש.
  14. סיפור קצר על איך התחלתם את העסק.
  15. שאלה לעוקבים, למשל מה הם הכי רוצים לדעת.
  16. לפני העבודה, ותוצאה אחריה, בתחומים שבהם מותר ומתאים להראות את זה.
  17. המלצה אמיתית של לקוח, כמו שהוא כתב אותה ובאישור שלו, בתחומים שבהם מותר לפרסם המלצות.
  18. משהו קטן שאתם עושים אחרת מאחרים בתחום.
  19. שאלה שאתם שומעים הרבה, ולמה התשובה היא «תלוי».
  20. מה חדש אצלכם: שירות, שעות, מקום.

מספיק רעיון אחד בשבוע. ושימו לב: אף אחד מהם לא דורש להמציא משהו. כולם כבר קורים אצלכם.

איך כותבים פוסט שאנשים קוראים

השורה הראשונה היא כל מה שרוב האנשים יקראו. אז היא צריכה לעצור אותם: שאלה שהלקוח שואל את עצמו, משהו שקרה, או משפט שמפתיע קצת. לא «שמחים לבשר», לא «היום נדבר על».

אחר כך, כמה שורות קצרות. כתבו כמו שאתם מדברים עם לקוח בטלפון, במילים שלכם ולא במילים של פרסומת. משפט אחד שאומר מה לעשות בסוף מספיק: «יש שאלה? שלחו הודעה».

תמונה אמיתית מהעבודה עובדת טוב יותר מתמונת מאגר. גם תמונה מהטלפון, באור טוב, מספיקה. ואם אתם מופיעים בה, עוד יותר טוב.

ולפני שמפרסמים, קוראים את הפוסט פעם אחת בקול. אם יש משפט שלא הייתם אומרים ללקוח מול הדלפק, מוחקים אותו. ואם צילמתם לקוח, עובד או בית של מישהו, שואלים קודם אם זה בסדר לפרסם. זה לוקח דקה וחוסך אי נעימות.

ועוד הרגל קטן שעוזר: לשמור בטלפון תיקייה אחת לתמונות מהעבודה. כל פעם שמשהו נראה טוב, מצלמים ושומרים שם. ביום הכתיבה כבר יש לכם ממה לבחור, ולא צריך לחפש בין מאות תמונות.

לענות לכל תגובה

תגובה שלא קיבלה תשובה נראית כמו טלפון שאף אחד לא עונה לו. מי שכתב לכם מתחת לפוסט כבר הרים את היד. תענו לו באותו יום, גם אם זה רק «תודה».

ואותו דבר להודעות פרטיות. מי ששלח הודעה ושאל כמה זה עולה או אם יש לכם תור פנוי הוא כבר כמעט לקוח. תשובה אחרי יומיים בדרך כלל מגיעה מאוחר מדי. אם אין לכם זמן לענות לכולם במהלך היום, קבעו שני זמנים קבועים, בבוקר ובערב, לעבור על ההודעות.

ומה עם תגובה שלילית? עונים בנחת, בגלוי, ומציעים להמשיך בפרטי. לא מוחקים ולא מתווכחים. אנשים שקוראים את התגובה מסתכלים בעיקר איך עניתם. ואם הלקוח צודק, אומרים את זה במילים פשוטות ומספרים מה תיקנתם. תשובה כזו בונה יותר אמון מעשרה פוסטים מושקעים, כי היא מראה מה קורה אצלכם כשמשהו לא הולך כמו שצריך.

איך יודעים שזה עובד

לייקים זה נחמד, אבל השאלה היא אחרת: כמה אנשים פנו אליכם בעקבות הרשתות. שאלו כל לקוח חדש איך הוא הגיע אליכם, ורשמו את התשובה. אחרי חודש תדעו איזו רשת מביאה לקוחות ואיזו רק גוזלת זמן.

איפה רושמים? מספיק גיליון פשוט עם שלוש עמודות: שם, תאריך, ומאיפה הגיע. אם יש לכם מערכת לניהול לקוחות, יש בה בדרך כלל שדה למקור הפנייה. על זה בהרחבה: מערכת CRM לעסק קטן.

ומה עוד שווה להסתכל עליו? אילו פוסטים קיבלו שאלות או הודעות. פוסט עם הרבה לייקים ואפס שאלות הוא בידור. פוסט עם שלוש הודעות פרטיות הוא שיווק. תכתבו עוד מהסוג השני.

מה עושים כשאין תגובות

כמעט כל עסק עובר את זה בחודשים הראשונים: מפרסמים, ונראה שאף אחד לא רואה. זה רגיל, וזו הסיבה שרוב העסקים מפסיקים.

כמה דברים שאפשר לבדוק לפני שמוותרים:

  • האם הרשת נכונה? אם הלקוחות שלכם לא שם, שום פוסט לא יעזור.
  • האם השורה הראשונה עוצרת? תנסו לפתוח בשאלה של לקוח ולא בתיאור של העסק.
  • האם אנשים יודעים שאתם שם? ספרו ללקוחות הקיימים שיש לכם עמוד, שימו קישור בחתימה במייל ובאתר.
  • האם עברו מספיק שבועות? שלושה חודשים של קצב קבוע הם זמן סביר לבדוק. שלושה שבועות הם לא.

ואם אחרי זה עדיין אין תוצאה, אפשר לנסות פרסום קטן ממומן לפוסט שכבר עבד טוב יחסית. פרסום מגביר את מה שעובד. הוא לא מתקן תוכן שלא עובד.

חודש ראשון, שבוע אחרי שבוע

שבוע 1: לבחור ולסדר. שואלים לקוחות באיזו רשת הם נמצאים, בוחרים אחת, ומעדכנים בה את הפרופיל ואת הפרופיל בגוגל. מפרסמים שלושה פוסטים ראשונים שמראים מה אתם עושים.

שבוע 2: לבנות רשימה. כותבים עשרה רעיונות לפוסטים מתוך השאלות של הלקוחות ומתוך מה שקורה בעבודה. קובעים ביומן שעה קבועה לשבוע.

שבוע 3: להתחיל קצב. כותבים ומתזמנים שני פוסטים. עונים לכל תגובה ולכל הודעה באותו יום. מספרים ללקוחות קיימים שיש לכם עמוד, ומוסיפים קישור בחתימה במייל.

שבוע 4: להתחיל למדוד. פותחים גיליון עם שלוש עמודות ושואלים כל לקוח חדש איך הגיע. מסתכלים איזה פוסט עורר שאלות, וכותבים עוד אחד כזה.

אחרי חודש עוד לא יהיו הרבה עוקבים. יהיה פרופיל מסודר, שגרה שעובדת, ורשימה שמראה מה מביא אנשים. משם ממשיכים, ובודקים שוב אחרי שלושה חודשים.

דוגמה לשבוע (נניח)

נניח שיש לכם חנות פרחים קטנה, והלקוחות שלכם באינסטגרם. ביום ראשון בערב אתם יושבים שעה. רבע שעה עוברים על השבוע: לקוחה שאלה איך שומרים על זר יותר זמן, והייתה הזמנה מיוחדת לחתונה. חצי שעה כותבים שני פוסטים: אחד עם שלושה טיפים לשמירה על זר, ואחד עם תמונה של הזר מהחתונה בהכנה, באישור של הזוג. מתזמנים לשלישי ולחמישי בערב. ברבע השעה האחרונה עונים לשתי הודעות שחיכו מאתמול.

ביום חמישי מישהי שולחת הודעה: «ראיתי את הזר, אפשר משהו דומה לשבת?». את זה רושמים בגיליון, במקור «אינסטגרם». הדוגמה מומצאת, להמחשה.

פרסום ממומן קטן: מתי ואיך

אחרי כמה חודשים של קצב קבוע, יהיו לכם פוסטים שעבדו טוב יותר מאחרים: קיבלו שאלות, הודעות או שיתופים. אלה המועמדים לפרסום ממומן. לא פוסט חדש שכתבתם בשביל הפרסום, אלא פוסט שכבר הוכיח שהוא מעניין אנשים.

כמה כללים פשוטים להתחלה:

  • קהל מקומי ומדויק. עסק מקומי מפרסם לאזור שבו הלקוחות שלו גרים או עובדים, לא לכל הארץ.
  • מטרה אחת. הודעות, שיחות או כניסות לאתר. לא «חשיפה» באופן כללי.
  • סכום קטן ותקופה קצרה. קודם בודקים אם זה מביא פניות, ורק אחר כך מגדילים.
  • מישהו עונה. פרסום שמביא הודעות שאף אחד לא עונה להן הוא כסף שנזרק.

ואם אתם לא בטוחים איך להגדיר את זה, שבו עם מישהו שעושה את זה כל יום, לפני שלוחצים על «קידום פוסט» ומקווים לטוב.

כשיש לכם עובד או שותף

בעסק של אדם אחד, הכול עליכם. כשיש עוד מישהו, אפשר לחלק, אבל רק אם זה כתוב. החלטה פשוטה: מי אוסף רעיונות ותמונות במהלך השבוע, מי כותב ומתזמן, ומי עונה להודעות ובאילו שעות. ועוד הסכמה אחת: מה עונים כשמישהו שואל על מחיר או מתלונן, כדי שהתשובה תהיה אותה תשובה לא משנה מי ענה. כך הרשת ממשיכה לעבוד גם בשבוע שבו אתם עמוסים או בחופש.

טעויות נפוצות

  • לפתוח חשבון בכל הרשתות ביום אחד ואז לא להחזיק אף אחד.
  • לפרסם רק מבצעים. אם כל פוסט הוא «מבצע!», אנשים מפסיקים להסתכל.
  • להשתמש רק בתמונות מאגר. אנשים רוצים לראות את העסק האמיתי.
  • לא לענות להודעות. זה כמו לפרסם מודעה ולא לענות לטלפון.
  • למדוד לייקים במקום לקוחות. לייקים לא משלמים חשבונות.
  • להעתיק מה שעסקים גדולים עושים. יש להם צוות ותקציב. לכם יש יתרון אחר: אתם האנשים שהלקוח יפגוש.

בשביל מי זה לא

אם כמעט כל הלקוחות שלכם מגיעים מהפניות ואתם עמוסים לגמרי, אולי זה לא הזמן להשקיע ברשתות. שעה בשבוע על חזרה ללקוחות קיימים יכולה להחזיר יותר. הרשתות שוות את הזמן כשאתם רוצים שיותר אנשים יכירו אתכם.

וגם מי שמוכר בעיקר לעסקים אחרים יגלה שחלק גדול ממה שכתוב כאן פחות מתאים לו. אצלו ההחלטה איטית יותר ועוברת דרך כמה אנשים, והפרופיל האישי של הבעלים חשוב יותר מעמוד העסק. על זה בהרחבה: שיווק לעסקים שמוכרים לעסקים.

רשימת בדיקה

  • שאלתי עשרה לקוחות באיזו רשת הם נמצאים.
  • בחרתי רשת אחת להתחלה.
  • הפרופיל בגוגל מעודכן: שעות, טלפון, תמונות.
  • יש לי ביומן שעה קבועה בשבוע לרשתות.
  • יש לי רשימה של לפחות עשרה רעיונות לפוסטים.
  • אני עונה לתגובות ולהודעות באותו יום.
  • אני רושם מאיפה הגיע כל לקוח חדש.

אם אתם רוצים לבנות את זה

אם אתם רוצים לבנות את זה יחד עם מישהו מבחוץ, יש שיחת היכרות ללא עלות, 20 דקות.

---

המשך קריאה