Key Person הוא כל אדם שעמידתו במקומה הכרחית להמשך תפקוד העסק. 4 סוגים: 1) בעל ידע ייחודי - היחיד שיודע איך לבצע פעולה חשובה. 2) בעל קשר ייחודי - לקוחות שמדברים רק איתו. 3) בעל הרשאות ייחודיות - חתימה על שיקים, גישה לחשבונות, סיסמאות. 4) בעל הסמכה ייחודית - רישיון מקצועי שרק לו יש (רופא, עורך דין, מהנדס בטיחות). העובד הכי טוב לא בהכרח Key Person, ולפעמים העובד הכי 'בלתי נראה' הוא דווקא Key Person קריטי.

לכל Key Person - 4 צעדי גיבוי: 1) תיעוד ידע - כל פעולה שרק הוא יודע לבצע נכתבת ב-SOP מסודר עם video walkthrough. 2) הכשרת גיבוי - אדם שני בעסק מוכשר לבצע 70% מהפעולות שלו. 3) הסכם אי-תחרות וסודיות - חוזה לפי חוק חוזה העבודה שמגביל מעבר ללקוחות תוך 6-12 חודשים. 4) ביטוח Key Person - לעסק עם הכנסה תלויה באדם, ביטוח חיים/אובדן כושר עבודה שמכסה את הוצאות העסק לתקופת מעבר. ביטוח Key Person בישראל עולה 200-800 ש"ח לחודש לפוליסה של 500K ש"ח.

קליניקה עם 4 רופאים. הבעלים זיהה את הרופא הראשי כ-Key Person. אבל פספס שלמזכירה (יעל, 17 שנים בקליניקה) יש בלעדיות על: מערכת התורים, כל קשר עם הלקוחות, מערכת הביטוחים. כשיעל לקחה חופשת לידה של 4 חודשים, הקליניקה ירדה מ-280K לחודש ל-140K. מחצית. בנינו תוכנית גיבוי: 2 מזכירות שמכירות את כל המערכות, SOP מתועד, גישה משותפת לכל המערכות. כשיעל יצאה לחופשת לידה שנייה אחרי שנתיים, ההכנסה ירדה רק ב-8%.

1) לחשוב שרק הבעלים הוא Key Person - לעיתים עובד בכיר/ותיק הוא קריטי יותר. 2) לא לתעד ידע בעל-פה - SOPs לא חייבים להיות מסמך 50 עמודים, מספיק וידאו של 5 דקות. 3) לא לחתום הסכם אי-תחרות לפי חוק חוזה העבודה - הסכם רחב מדי לא תקף, צריך מוגדר ל-6-12 חודשים. 4) להניח שביטוח Key Person יקר - בפועל 200-800 ש"ח לחודש, וזה מציל את העסק במקרה משבר.