חישוב ברוטו-נטו-עלות מעסיק 2025

בוא נעשה את החישוב על מספר אחד ונראה לאן הוא נעלם. אתה מסכם עם עובד על 10,000 שקל ברוטו. מהבנק שלך יוצאים 11,980 שקל. לחשבון שלו נכנסים כ-8,260 שקל. כלומר 3,720 שקל, שליש מהעסקה, מתפזרים בין ביטוח לאומי, מס הכנסה, פנסיה, פיצויים והבראה - וכל צד רואה רק את הצד שלו. בעל עסק שמתמחר לפי 10,000 מפסיד כחמישית מהרווח על כל שעת עבודה שהוא מוכר, והעובד שרואה 8,260 בטוח שהוא מרוויח פחות ממה שסוכם. השיעור הזה מפרק את שני הכיוונים עד השקל, ומסביר גם למה שמעת מקדמי עלות סותרים - 1.20, 1.32, 1.42 - ואיזה מהם באמת שלך.

ברוטו הוא לא הכסף שלך ולא הכסף שלו. הוא נקודת ייחוס שממנה נגזרים שני חישובים הפוכים. כלפי מטה: מהברוטו מנוכים מס הכנסה לפי מדרגות, ביטוח לאומי וביטוח בריאות בחלק העובד, ושישה אחוזים לפנסיה - וזה הנטו שנכנס לחשבון שלו. כלפי מעלה: על הברוטו מתווספים חלק המעסיק בביטוח לאומי, 6.5 אחוז תגמולי פנסיה, 6 אחוז פיצויים ופריסה חודשית של דמי הבראה - וזה מה שיוצא מהבנק שלך. הטעות שחוזרת הכי הרבה היא לחשוב שהניכויים של העובד הם חיסכון שלך. הם לא. הם עוברים דרכך למדינה ולקרן, ולא נשארים אצלך אפילו ליום אחד.

החישוב הבא הוא לעובד יחיד, משרה מלאה חודשית, כ-2.25 נקודות זיכוי, בלי הכנסות נוספות. מס הכנסה: 10 אחוז על 7,010 השקלים הראשונים ו-14 אחוז על היתרה, פחות זיכוי בגין נקודות. סך הכל כ-575 שקל. ביטוח לאומי ובריאות מהעובד: כ-3.5 אחוז עד התקרה המופחתת וכ-12 אחוז מעליה. סך הכל כ-561 שקל. פנסיה מהעובד: 6 אחוז, כלומר 600 שקל. נטו לעובד: כ-8,264 שקל. ההפקדה לפנסיה מזכה אותו בהקלת מס נוספת, ולכן בפועל הנטו לרוב מעט גבוה יותר. ביטוח לאומי מהמעסיק: 3.55 אחוז עד התקרה ו-7.6 אחוז מעליה, סך הכל כ-455 שקל. פנסיה מהמעסיק: 6.5 אחוז תגמולים, כלומר 650 שקל. פיצויים: 6 אחוז, כלומר 600 שקל. עם סעיף 14 מלא זה 8.33 אחוז, כלומר 833 שקל. דמי הבראה בפריסה: כ-275 שקל בחודש, לפי כשבעה ימי הבראה בשנה בתעריף היום שמתפרסם בצו הרחבה. עלות מעסיק בפועל: 11,980 שקל בחודש, כלומר מקדם 1.20.

למה שמעת גם 1.20 וגם 1.32 וגם 1.42? כי שלושה אנשים דיברו על שלושה סוגי עובדים, ורק אחד מהם דומה לשלך. עובד במשכורת חודשית: מקדם 1.20. ימי החופשה והחג שלו כבר בתוך המשכורת - ביום חופשה הוא מקבל בדיוק אותו סכום. הימים האלה לא מוסיפים עלות, הם רק מזיזים אותה. עובד בשכר שעתי: מקדם 1.32. כאן ימי חופשה, תשעה ימי חג וימי מחלה בתשלום הם תוספת אמיתית - אתה משלם על ימים שבהם לא הופקה עבודה. זה מוסיף כעשרה אחוזים על גבי המקדם החודשי. עובד עם קרן השתלמות או רכב: מקדם 1.30 ומעלה, תלוי בהטבה. אלה אינן חובת חוק, אבל ברגע שנתת אותן הן עלות קבועה לכל דבר. מה לא עושים לעולם: לא לוקחים מקדם מוכן ומוסיפים עליו שוב חופשה והבראה. הן כבר בפנים. הכפילות הזו מנפחת את התמחור שלך בכ-18 אחוז ומוציאה אותך מהשוק בלי סיבה.

בעל מאפייה העסיק שלושה אופים בשכר חודשי של 9,000 שקל ותמחר את המוצרים לפי עלות כוח אדם של 27 אלף שקל בחודש. העלות בפועל, במקדם 1.20, היא 32,400 שקל. הפער הוא 5,400 שקל בחודש, כלומר 64,800 שקל בשנה. עכשיו החלק שכואב: הפער הזה לא הופיע בדוח רווח והפסד כשורה חסרה שאפשר לזהות - הוא הופיע כרווח נמוך מהצפוי, ובכל שנה הוסבר מחדש בעליית מחירי חומרי גלם. כשהוא בנה מחירון לפי המקדם הנכון, המחיר עלה בכשמונה אחוזים והמכירות לא ירדו - כי המחיר הישן היה נמוך מהשוק מלכתחילה, פשוט אף אחד לא ידע.

אותו סכום בחוזה מתרגם לעלות שונה לגמרי לפי סוג ההעסקה. מוסך עם 3 מוסכניקים: ברוטו ממוצע 13,000, שכר חודשי. עלות תזרים 15,600 לעובד, 46,800 לשלושה. כשאתה מתמחר שעת עבודה, זו נקודת המוצא - לא ה-13,000. מסעדה עם 8 מלצרים: שכר שעתי של 40 שקל. המקדם שלך 1.32 ולא 1.20, כלומר עלות אמיתית של 52.8 שקל לשעה. משמרת של שמונה שעות עולה 422 שקל לעובד, לפני שעות נוספות וסופי שבוע. קליניקה עם 2 סייעות: ברוטו 9,500, חודשי, עם קרן השתלמות. המקדם עולה לכ-1.28, כלומר כ-12,160 שקל לסייעת. קרן השתלמות אינה חובה, אבל מרגע שנתת היא קבועה. אינסטלטור עם שוליה: ברוטו 8,000, שעתי, מקדם 1.32 - כלומר 10,560 שקל בחודש. אם קריאת שירות נמכרת ב-350 שקל כולל מע"מ, נשארים בידך כ-297 שקל, וצריך לפחות שתי קריאות ביום רק כדי לכסות את השוליה.

הראשונה: להתייחס לניכויים של העובד כאילו הם כסף שלך. הם נרשמים דרכך ולא עוברים אליך. השנייה: לחשב פנסיה כשישה אחוזים בלבד. ששת האחוזים מנוכים מהעובד, ואילו אתה משלם 6.5 אחוז תגמולים ועוד 6 או 8.33 אחוז פיצויים - סכום אחר לגמרי. השלישית: לזקוף לעצמך ביטוח בריאות. ביטוח בריאות מנוכה מהעובד בלבד ואינו עלות מעסיק, ומי שהכניס אותו לטבלה מנפח את המקדם שלו בכמה אחוזים. הרביעית, והשקטה מכולן: לחשב את המקדם פעם אחת ולהמשיך להשתמש בו שנים. תקרת ביטוח לאומי ותעריף יום הבראה מתעדכנים, והמקדם זז איתם.

תוך 30 דקות: בנה גיליון עם שורה לכל עובד וארבע עמודות - ברוטו, סוג העסקה (חודשי או שעתי), המקדם המתאים (1.20 או 1.32), ועלות בפועל. סכם את העמודה האחרונה. את המספר הזה, ולא את סך הברוטו, אתה מכניס לכל תמחור מהיום.