כשאתה מוכר לעסק אחר (חברה, עוסק מורשה), הלקוח שלך מקזז את המע"מ ששילם לך. כלומר - מבחינתו, ה-18% מע"מ הם 'תזרים זמני'. הוא משלם לך 1,180 שח על שירות של 1,000 שח, אבל מקבל בחזרה 180 שח בדוח המע"מ הבא שלו. עלות נטו לעסק שלו - 1,000 שח. זו הסיבה שבעלי עסקים B2B שמעלים מחירים בגלל מע"מ לא מאבדים לקוחות - הלקוח לא מרגיש.

כשאתה מוכר לצרכן פרטי (מי שלא מקזז מע"מ), הוא 'התחנה האחרונה' של המע"מ. הוא משלם 1,180 שח ולא מקבל כלום בחזרה - 180 שח הולכים לרשות המסים. מבחינתו, ה-1,180 שח הם המחיר. אם תעלה ל-1,200 שח, הוא ירגיש את ההפרש מיידית. זו הסיבה שעסקים B2C נזהרים יותר בהעלאת מחירים - הצרכן רגיש למחיר הסופי.

יצרן עץ מוכר ב-100 שח ועוד 18 שח מע"מ. יצרן הכיסא קונה ב-118 שח, מוסיף עבודה ב-200 שח, ומוכר לחנות ב-300 שח ועוד 54 שח מע"מ. החנות קונה ב-354 שח, מקזזת 54 שח, מוסיפה רווח 100 שח ומוכרת לצרכן ב-400 שח ועוד 72 שח מע"מ - סה"כ 472 שח. הצרכן משלם 472 שח, מתוכם 72 שח (18% מ-400) הוא המע"מ הכולל לאורך כל השרשרת. כל עסק בדרך גבה וקיזז - הצרכן הוא היחיד שנושא בעלות.

מלכודת ראשונה - בעל עסק B2B שחושש להעלות מחירים. ברוב המקרים זה לא משנה ללקוח B2B - הוא יקזז. מלכודת שנייה - בעל עסק B2C שמכריז 'מבצע - בלי מע"מ' - זה לא חוקי, אסור לעוסק מורשה לא לגבות מע"מ. מלכודת שלישית - לחשוב שעסק 'משלם פחות מע"מ' כי הוא קטן. הנכון - הצרכן הסופי תמיד משלם את המלוא, גודל העסק לא רלוונטי.