כשברור מי אחראי על מה אין דיון יומי. זה הפרויקט שלך, זה לא בתחום שלך, ההחלטה הזו אצל ההורה. בעסק משפחתי בלי הפרדה כל החלטה הופכת לדיון של 3 אנשים. עסק עם הפרדה מקבל 80% מההחלטות בנפרד ורק 20% בהתייעצות. החיסכון הזה בזמן הוא 8-10 שעות בשבוע לבעלים. בעסק שמחזור 1.5 מיליון ש״ח, אלה 50,000-70,000 ש״ח בשנה של זמן ניהולי שמתבזבז על ויכוחי גבולות במקום על עבודה עסקית.

איך יודעים אם בן מצליח בעסק? רק אם יש לו תוצר סופי מדיד. בלי תוצר תמיד יש הרגשה של לא הספיק או הספיק יותר מדי. עם תוצר מדיד יש הוכחה. גם שכר הוגן אי אפשר לקבוע בלי תיאור תפקיד. עם תיאור יודעים שזה מנהל מכירות וזה שכר השוק 18,000 ש״ח. בלי תיאור משלמים 12,000 או 25,000 לפי תחושה, וזה מקור לטינה. סיבה זו לבד שווה את הזמן של כתיבת התיאור.

חנות תכשיטים בירושלים, סבא ייסד ב-1972, אבא קיבל ב-1998. כשאבא רצה להעביר לבת ב-2022 גילו שאין שום דבר כתוב. איך מתמחרים? איך בוחרים יהלום? איך מתחזקים קשר עם ספק בבלגיה? הכל היה בראש של אבא. הם לקחו 6 חודשים לכתוב תיאורי תפקיד וSOP. בלי זה הבת לא הייתה מצליחה. רק 30% מעסקים משפחתיים בישראל עוברים לדור השני ופחות מ-10% לדור השלישי בעיקר בגלל זה. הידע הולך לאיבוד.

עובד לא בן משפחה רואה את הריבים ומרגיש אאוטסיידר. עם תיאורי תפקיד כתובים, גם עובד חיצוני יודע מי מחליט על מה ולא מרגיש מסולק. בלי תיאורים, עובדים לא משפחתיים עוזבים בממוצע אחרי 14 חודשים בעסק משפחתי לעומת 28 חודשים בעסק רגיל. עלות החלפת עובד היא 30-50% משכר שנתי. עסק שמאבד 3 עובדים בשנה במקום 1 משלם 200,000-400,000 ש״ח נוספים. זה לבד מצדיק את ההפרדה.