הקפאה אינה קיצוץ קבוע. היא עצירה זמנית של 30-60 יום שמטרתה לרכוש זמן לקבלת החלטות. אחרי תקופת ההקפאה, חלק מההוצאות יוחזרו, חלק יבוטלו לצמיתות, וחלק יוחלפו בזולות יותר. ההבדלה הזו חשובה כדי לתקשר עם ספקים ועובדים - 'אני עוצר זמנית את החוזה ל-60 יום, לא מסיים אותו'. הקפאה מאפשרת חזרה אחרי הייצוב. קיצוץ הוא החלטה סופית שמקובלת בשלב מאוחר יותר אחרי ניתוח, לא ביום 1.

1) פרסום ממומן - כל הקמפיינים. 2) יועצים חיצוניים. 3) שירותי ניקיון פנימיים. 4) קייטרינג ומזון לעובדים. 5) מנויי תוכנה לא קריטיים. 6) השכרת ציוד שלא בשימוש יומי. 7) ביטוחים שאינם חובה. 8) השתלמויות. 9) ספרים, קורסים, חברויות. 10) חניות תוספתיות. 11) דלק לרכבי חברה לנסיעות לא הכרחיות. 12) טלפונים תוספתיים. 13) שרתי אחסון לא בשימוש. 14) מנויים לכנסים. 15) תרומות וחסויות. 16) שיפוצים בתהליך - הקפאה מיידית. 17) רכישות ציוד מתוכננות. 18) בונוסים תקופתיים שטרם אושרו. 19) שעות נוספות שאינן הכרחיות. 20) נסיעות עסקיות.

בעל סוכנות דיגיטל, מחזור 280,000 שח לחודש שירד ל-160,000 בחצי שנה. הוצאות חודשיות 220,000. גילה שהוא במשבר אחרי 4 חודשים של ירידה. ביום הראשון של ההצלה הקפאנו: 18,000 שח של פרסום עצמי, 8,000 של יועצים חיצוניים, 4,000 של מנויים, 6,000 של קייטרינג ושירותי משרד, 12,000 של רכב שני שהיה לעובד מנהל שעזב. סך הקפאה ביום הראשון: 48,000 שח לחודש. תוך 3 ימים הקפיא עוד 22,000. סך הכל 70,000 שח נחסכו לחודש. זה רכש 6 שבועות של אוויר תזרימי - בדיוק הזמן שהיה צריך כדי לבצע את שאר הפעולות.

אסור להקפיא: 1) משכורות עובדים פעילים שמייצרים הכנסה ישירה - תאבד אותם ואת ההכנסה. 2) חוזי שכירות בלי מילתון מסודר - תיכנס לתביעה. 3) תשלומי מסים שוטפים - הקנסות מצטברים והרישום נפגע. 4) ביטוחי חובה - חשיפה משפטית. 5) אספקה קריטית של ספקים שאין להם תחליף. 6) חיובי אשראי שמסבכים את העו'ש אם נופלים. גם בהקפאה צריך לזכור - יש מעין 'גרעין' של עסק שאסור לפגוע בו. ההבדל בין הצלה לקריסה הוא לדעת בדיוק איפה הגרעין הזה.