1) פיננסי - לקוח לא משלם, חוב נופל, ההון העצמי מתכווץ. 2) לקוחות - לקוח מרכזי עוזב, אובדן פלח שוק. 3) אנשים - עובד מפתח מתפטר, תביעה מעובד, תחלופה גבוהה. 4) תפעולי - ספק יחיד פושט רגל, שרת נופל, מתקפת סייבר, רגולציה חדשה. 5) משפטי - חוזה לא מוגן, תביעה, פגיעה ב-IP. 6) מוניטין - ביקורת רעה ויראלית, כשל שירות פומבי. 7) אסטרטגי - מתחרה חדש, טכנולוגיה שמייתרת אותך. כל קטגוריה תכוסה בשיעור נפרד בקורס.

צייר טבלה: שורה לכל קטגוריה, ועמודה אחת להסתברות (1-5) ועמודה לעוצמת ההשפעה (1-5). הכפל. הסיכון בעל הציון הגבוה ביותר הוא הנקודה החלשה ביותר בעסק שלך. דוגמה: עסק ייעוץ B2B - סיכון לקוחות (ריכוזיות) ציון 4x5=20. סיכון תפעולי (IT) ציון 3x3=9. סיכון מוניטין ציון 2x2=4. הסיכון הראשוני שדורש פעולה הוא ריכוזיות לקוחות. לא לחכות שיתממש. לעבוד עליו עכשיו.

קליניקה עם 3 רופאות ומחזור 450K ש"ח בחודש. בעלת הקליניקה חשבה שהסיכון העיקרי שלה הוא תחרות. עשינו סקירה של 7 הקטגוריות: התברר שסיכון אנשים גבוה הרבה יותר - 60% מההכנסות הגיעו מטיפולים שרק רופאה אחת ביצעה (Botox מתקדם). היא עבדה 4 שנים בלי הסכם אי-תחרות. הסיכון = 4 x 5 = 20 (גבוה מאוד). חתמנו על הסכם, פתחנו תהליך הכשרה לרופאה שנייה, ובניית מותג של הקליניקה ולא של הרופאה. 6 חודשים אחר כך הרופאה אכן עזבה - הקליניקה לא קרסה.

1) להתמקד בקטגוריה אחת ולהתעלם משאר - 6 פגיעים פתוחים. 2) לתת ציון להסתברות לפי תחושה - חייב להתבסס על נתון אובייקטיבי (תקדים בעבר, נתוני שוק, הסטוריית עסקים דומים). 3) להתעלם מסיכון אסטרטגי כי 'הוא לא מיידי' - בדיוק האסטרטגי הוא הקטלני, כי הוא בונה את עצמו לאט. 4) לא לעדכן את הדירוג - הסיכונים משתנים, צריך סקירה פעם ב-6 חודשים.