בעל עניין הוא כל אחד שיכול להשפיע על הצלחת הפרויקט או שמושפע ממנו. רשימה אופיינית בפרויקט SMB: לקוח (אם חיצוני), משתמשי הקצה, צוות הפרויקט, בעל העסק, ספקים, יועצים חיצוניים, רואה החשבון, היועץ המשפטי, רגולטור (אם רלוונטי), המשפחה של הבעלים (בעסק משפחתי). Stakeholder Map הוא ויזואליזציה של כל הרשימה הזו על 2 צירים שמראים איך לתקשר עם כל אחד.

ציר אופקי - השפעה (Power): כמה כוח יש לאדם להשפיע על תוצאת הפרויקט? ציר אנכי - עניין (Interest): כמה הוא מתעניין בפועל בתוצאה? רבע 1 (השפעה גבוהה + עניין גבוה) = Manage Closely. ישיבה שבועית, דיווח מפורט. רבע 2 (השפעה גבוהה + עניין נמוך) = Keep Satisfied. דיווח חודשי, ביקור פיזי לפעמים. רבע 3 (השפעה נמוכה + עניין גבוה) = Keep Informed. ניוזלטר תקופתי, כתובת מייל פתוחה. רבע 4 (השפעה נמוכה + עניין נמוך) = Monitor. הזכר אותם רק אם משהו השתנה.

עסק שירותי IT עם 18 עובדים עבר משרד בהרצליה. מפת בעלי עניין: רבע 1 (Manage Closely) - הבעלים, אדריכלית, יו'ר ועד עובדים. ישיבה שבועית. רבע 2 (Keep Satisfied) - בעל הנכס הישן, בעל הנכס החדש, חברת הביטוח. מייל חודשי + שיחה ראשון לחודש. רבע 3 (Keep Informed) - העובדים (לא בוועד), 4 לקוחות גדולים שעובדים On-Site. הודעת WhatsApp שבועית. רבע 4 (Monitor) - הספקים הקטנים (קפה, ניקיון), חברת חשמל. רק אם הכתובת משתנה. תוצאה: הצוות הרגיש מעודכן, הלקוחות לא הופתעו, והבעלים לא בזבז זמן על עדכון ספק קפה.

1) לשכוח את הצוות הפנימי. בעלי עסק ממוקדים בלקוח חיצוני ושוכחים שהעובדים שלהם הם בעלי עניין מרכזיים בפרויקט. מתי הם מגלים? כשעובד מתפטר. 2) למקם את הלקוח אוטומטית ברבע 1. לפעמים הלקוח עסוק ולא מעוניין במעורבות שבועית - הוא רבע 2 (Keep Satisfied). אם תכריח אותו לישיבות, הוא יתעצבן. 3) לבנות את המפה פעם אחת ולא לעדכן. בעלי עניין משתנים תוך כדי הפרויקט - מי שהיה רבע 4 יכול להפוך לרבע 1 אם הוא נעלב או נחשף לבעיה.