1. Income: קופה ראשית, אליה נכנס כל הכסף שמתקבל. היא רק נקודת אגירה זמנית - לא משלמים ממנה. ב-10 וב-25 לחודש מעבירים ממנה לפי אחוזים לכל השאר. 2. Profit: רווח אמיתי שמוקצה לבעלים. אסור לגעת בה אלא ברבעון. 3. Owner Pay: משכורת קבועה לבעל העסק. יוצאת ב-1 לחודש לחשבון האישי שלו. 4. Tax: הפרשה לכל המסים שיגיעו - מע״מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי. 5. OpEx: מימון העסק היומי - שכירות, משכורות עובדים, ספקים, שיווק.

מיכלוביץ׳ פרסם טבלת אחוזים סטנדרטית לפי גודל עסק (Real Revenue, כלומר מחזור פחות עלות מכר ישירה). לעסק עם Real Revenue 0-250K$: 5% Profit, 50% Owner Pay, 15% Tax, 30% OpEx. לעסק 250K-500K$: 10% Profit, 35% Owner Pay, 15% Tax, 40% OpEx. לעסק 500K-1M$: 15% Profit, 20% Owner Pay, 15% Tax, 50% OpEx. ככל שהעסק גדל, אחוז ה-OpEx גדל (יש עובדים, שכירות, יותר עלויות) ואחוז ה-Owner Pay יורד (הבעלים כבר לא הצוואר היחיד). הרווח עולה ככל שמתבססים.

מרפאת רופאת שיניים בפתח תקווה. מחזור 100,000 שח חודשי, עלות מכר ישירה (חומרים, מעבדה) 25,000 = Real Revenue 75,000 שח. לפי טבלת מיכלוביץ׳ למחזור בקטגוריה 250K-500K$ שנתי: 10% Profit (7,500), 35% Owner Pay (26,250), 15% Tax (11,250), 40% OpEx (30,000). בסוף החודש: הבעלים קיבל 26,250 שח כמשכורת, 7,500 שח עברו לקופת רווח שאינה זמינה לתפעול, 11,250 שח חיכו במס. הוצאות תפעוליות (שכר עובדים, שכירות, ביטוחים, חידושים) - 30,000 שח. המבנה הזה מאלץ הוצאה תפעולית של מקסימום 30K, לא 50K.

המפתה: 'אני אתחיל רק עם 3 קופות - תפעול, מסים, רווח. אני אדלג על Owner Pay'. הבעיה: בלי קופת Owner Pay מובנה, בעל העסק חוזר למשוך כסף 'לפי הצורך' - וזה מעוות את כל המערכת. גם אם נסגרת על 3 קופות (גרסה ישראלית, שיעור 5), קופת המסים חייבת להיות נפרדת. בלי קופת מסים נפרדת, ביום שמע״מ דו-חודשי מגיע (8,000-15,000 שח), העסק קורס. ראינו את זה אצל +200 עסקים לפני מעבר לשיטה.