5 שדות בסיסיים - גיל העסק בשנים, הכנסה שנתית 12 חודשים אחרונים, רווח נקי שנתי (לא הברוטו), שעות עבודה שבועיות של הבעלים, מספר עובדים פעילים. כל שדה מספר. לא תיאור. לא 'בסביבות'. אם הבעלים לא יודע, רושמים 'לא ידוע' ועוברים. 'לא ידוע' זה ממצא בפני עצמו - הוא מספר על העסק יותר מתשובה לא מדויקת.

עסק 0-2 שנים - שלב התנעה. רווח נמוך זה נורמלי, שעות הבעלים גבוהות זה צפוי, התמקדות צריכה להיות בערוץ אחד שעובד. עסק 3-5 שנים - שלב התבססות. אם אין רווח עדיין, יש בעיה מבנית. עסק 6-10 שנים - שלב חוסן או קיפאון. הסימן המרכזי הוא אם הרווח גדל בקצב שלפחות שווה לעליית עלויות הצוות. עסק 10+ - שלב מינוף או עייפות. השאלה היא אם הבעלים יכול לצאת לחודש. החיבור בין גיל לתמונה הנוכחית קובע איזה סוג בעיות לחפש בשאלות הבאות.

עסק A - חנות אופנה אונליין, בת 4 שנים. הכנסה שנתית 1.4M, רווח 220K, בעלים עובד 55 שעות בשבוע, 2 עובדים. תמונה - שלב התבססות, רווחיות 15.7%, תלות גבוהה בבעלים, יחס עובד-הכנסה סביר. עסק B - מרכז ריפוי, בן 12 שנים. הכנסה 800K, רווח 220K, בעלים 70 שעות, ללא עובדים. תמונה - שלב עייפות, רווחיות 27.5% (טוב), אבל בעלים בצוואר בקבוק קלאסי. שניהם 'מצליחים' ברווח, אבל הבעיות שלהם הפוכות לחלוטין. עסק A צריך להגדיל מרווח. עסק B צריך לבנות צוות. בלי שאלה 1, מציעים לשניהם את אותו פתרון.

מכשול 1 - לקבל 'בערך 600 או 700' בלי לחזור ולחדד. ההפרש בין 600K ל-700K הוא 17%, וזה משנה את כל הניתוח. עוצרים, פותחים את הסליפ של רואה החשבון, מקבלים מספר אמיתי. מכשול 2 - לכלול את ההכנסה הברוטו ולא הרווח. בעל עסק שטוען 'אני עושה מיליון בשנה' לעיתים קרובות מתכוון ל-100K רווח. מכשול 3 - לדלג על 'שעות בעלים'. זה המספר הכי חשוף ב-5, ובלי הוא לא יודעים אם הבעלים בצוואר בקבוק.