Scope הוא ההגדרה המדויקת של מה הספק יספק - כל מה שלא רשום, לא נכלל. לוח זמנים הוא הפירוק של ביצוע ההסכם לאבני דרך עם תאריכים. שני הסעיפים האלה לבדם מונעים 60% מהסכסוכים בין ספק ללקוח. הסיבה ב-80% מהמקרים בבית המשפט המחוזי היא לא 'הצד השני רמאי' אלא 'לא הסכמנו מראש על הפרט הזה'.

Scope: רשימה ממוספרת של תוצרים קונקרטיים, ולא 'הספק יספק שירותי ייעוץ'. הוסף משפט פורמלי: 'כל שירות שלא רשום בסעיף זה ייחשב כעבודה נוספת ויחויב בנפרד'. לוח זמנים: פירוק לאבני דרך ספציפיות עם תאריכים, ולא 'תוך 30 יום'. אם הצד השני מאחר באבן דרך אחת, אתה יכול לבטל או לדרוש פיצוי בלי להוכיח שכל הפרויקט נכשל.

סעיף Scope: 'הספק יספק (1) ניתוח שוק בן 15 עמודים, (2) 3 פגישות בנות 60 דקות, (3) מסמך אסטרטגיה בן 5 עמודים'. סעיף לוח זמנים: 'אבן דרך 1 (15.6) - מסמך אסטרטגיה. אבן דרך 2 (1.7) - פגישת אישור. אבן דרך 3 (15.7) - מסירה סופית'. הוסף: 'עיכוב מצד הלקוח באישור או באספקת חומר גלם מעביר את לוח הזמנים בהתאם'.

מלכודת 1 - לכתוב Scope כללי כמו 'שירותי ייעוץ עסקי' בלי רשימה ממוספרת. מלכודת 2 - לא לכלול סעיף 'עבודה נוספת' שמתמחר שינויים מעבר ל-Scope. מלכודת 3 - לוח זמנים בלי הגנה מפני עיכובי הלקוח - ספק מוצא את עצמו אשם בעיכוב שגרם לו הלקוח. מלכודת 4 - לוח זמנים בלי אבני דרך - אי אפשר לבטל הסכם או לדרוש פיצוי על איחור חלקי.