ליד קר: בנאדם שעדיין לא יודע שאתה קיים, פגשת אותו ראשונה (קונפרנס, רשימת שיחות). חימום הוא חודשים. ליד חם: הוריד תוכן, פתח 2-3 מיילים, ביקר באתר 2+ פעמים. כבר יודע מי אתה. ליד לוהט: ביקש הצעת מחיר או תיאם פגישה. החליט שאתה רלוונטי. MQL: השיווק סימן אותו כמתאים לפי קריטריונים (תפקיד, ענף, גודל). SQL: המכירות אישרו אחרי שיחה קצרה שיש תקציב, סמכות, צורך, וזמן (BANT).

בעל עסק טיפוסי מקצה זמן מכירה לפי הסדר שהליד נכנס. תוצאה: שיחת 30 דקות עם ליד קר שלא מוכן, ושיחת 10 דקות עם ליד לוהט שמוכן לחתום. עסק עם סיווג מתעדף לפי חום: SQL ראשון (תוך שעה), MQL שני (תוך 24 שעות), חם שלישי (תוך 3 ימים), קר אחרון (סדרת מיילים אוטומטית). אותו צוות מכירה סוגר פי 2.5 עסקאות באותו זמן.

יועץ עסקי שליווינו קיבל 60 לידים בחודש - כולם דרך פייסבוק. התקשר לפי סדר ההגעה. סגר 4 לקוחות. הגדרנו 5 רמות: SQL = ביקש פגישת אבחון בטופס + ענה 3 שאלות הסינון. הוא תיעדף 8 ה-SQL ראשונים. תוך אותו חודש סגר 11 לקוחות. אותם 60 לידים. ההבדל: 8 השיחות הראשונות היו עם אנשים מוכנים. הקרים נכנסו לסדרת מייל אוטומטית - 3 מתוכם חזרו תוך 60 יום.

טעות 1: לסמן ליד כ-MQL לפי תחושה ולא לפי קריטריונים כתובים. תחושה היא רעש. תכתוב 3-5 קריטריונים לכל רמה (למשל: SQL = יותר מ-5 עובדים + ענה על שאלת תקציב + ביקש פגישה). טעות 2: לבזבז זמן מכירה על לידים קרים בתקווה לחמם. לידים קרים מתחממים בסדרת תוכן אוטומטית, לא בשיחות אישיות של 30 דקות. שמור את הזמן האנושי ל-MQL ו-SQL בלבד.