ידע מפורש (Explicit) - ידע שניתן לתעד במשפט אחד. דוגמאות - 'הסיסמא ל-CRM היא X', 'הספק של המארזים הוא חברת Y, אצי טלפון 050-X', 'המחיר הסיטונאי שלנו ב-2026 הוא 47 ש״ח'. הוא נמצא במסמכים, טבלאות, מיילים. ידע סמוי (Tacit) - ידע שדורש 5-10 דקות הסבר ובכל זאת לא יועבר במלואו. דוגמאות - 'איך מזהים שלקוח לא ירכוש למרות שהוא מבטיח', 'מתי לוותר על עסקה גם אם רווחית', 'איזה מורידי תמחור מעצבנים את הספק ואיזה לא'. הוא נמצא בראש של בעלי העסק והעובדים הוותיקים. ברוב העסקים, יחס הידע הסמוי-מפורש הוא 70:30 - כלומר רוב הידע לא מתועד.

מבחן פשוט - שאל 'אם אעדר 30 יום, האם עובד אחר יוכל לבצע את הפעולה הזו רק מתוך מה שכתוב במערכות?'. אם כן = הידע מפורש. אם לא = הידע סמוי. דוגמה - 'איך לרשום לקוח חדש ב-CRM' - מפורש (יש שדות, יש כפתורים, סדר ברור). 'איך להחליט באיזה תמחור להציע ללקוח גדול חדש' - סמוי (תלוי בתחושה, בהיסטוריה עם ספקים, בהבנת השוק). שני המבחנים הנוספים - שאל 'האם עובד חדש יכול לעשות את זה ביום הראשון אחרי קריאת מסמך?' (אם כן = מפורש) ו'האם הסברתי את זה ל-3 אנשים שונים והם הבינו אחרת כל אחד?' (אם כן = סמוי שעוד לא תועד נכון).

מאפייה שהבעלים פנה אלינו אחרי שעובד מפתח התפטר. עברנו על 25 פריטי ידע. סווגנו - 9 מפורשים (סיסמאות, רשימת ספקים, נוסחאות בצק כתובות, מחירון). 16 סמויים (איך לזהות שהבצק לא מתפיח טוב, מתי להוסיף מים גם נגד הנוסחה, איזה לקוחות תמיד יבקשו הנחה ואיך לסרב מנומס, איך מארגנים את התנור בבוקר עמוס). זיהינו ש-12 מתוך 16 הסמויים נמצאים רק בראש של 2 אנשים. תוך 30 יום חילצנו 8 מהם למסמכים וידאו, והבעלים גילה שאפילו ידע 'בלתי-מועבר' לכאורה התברר ככזה שניתן לחלץ ב-90% עם השיטות הנכונות.

טעות 1 - לחשוב שהידע הסמוי לא ניתן לחילוץ. רוב בעלי העסקים אומרים 'אי אפשר ללמד את הטריקים שלי - זה אינטואיציה'. ניסיון השטח מראה ש-70-80% ממה שמוגדר כ'אינטואיציה' הוא בעצם דפוס שניתן לזהות ולנסח. צריך רק שיטה. טעות 2 - לתעד רק את הקל. בעלי עסקים מתחילים מ-Sysprep מפורש (סיסמאות, נהלים בסיסיים) ועוצרים שם. הידע הסמוי - שהוא יותר חשוב - נשאר בראש. טעות 3 - לסווג ידע סמוי כ'לא חשוב' רק כי קשה לתעד. הקושי לתעד הוא לא סימן לחוסר חשיבות - לרוב להפך. הידע הקשה לתעוד הוא הקריטי ביותר לעסק.