Bus factor - מספר האנשים המינימלי שאם יעדרו, העסק עוצר. שמו מקורו מהשאלה הציורית 'מה קורה אם נדרסו מאוטובוס?', אבל בפועל המקרים הריאליסטיים הם התפטרות, מחלה ארוכה, או חופשת לידה. 4 רמות סיכון - רמה 1 (Bus factor = 1): כל ידע קריטי בראש של אדם אחד. כל היעדרות = משבר מיידי. סיכון אדום. רמה 2 (Bus factor = 2): 2 אנשים מחזיקים יחד את הידע הקריטי. סיכון כתום. רמה 3 (Bus factor = 3-4): הידע מפוזר על 3-4 אנשים. סיכון צהוב. רמה 4 (Bus factor = 5+): רוב הידע מתועד, גם אם 5 אנשים יעדרו, מישהו יכול להתחיל מהמסמכים. ירוק. רוב העסקים מתחילים ברמה 1 ועוברים ל-3-4 תוך שנה של עבודה.

תהליך 30 דקות. שלב 1 - רשום 10 תהליכים קריטיים בעסק (תהליכים שאם נעצרים, הכסף לא נכנס תוך 14 יום). דוגמה - גביית כסף, יצור מוצר, מענה ללקוחות, הזמנה מספקים. שלב 2 - ליד כל תהליך, רשום מי האדם היחיד שיודע לבצע אותו במלואו בלי עזרה. שלב 3 - ספור את האנשים השונים שהופיעו ברשימה. אם זה 1-2 אנשים - Bus factor שלך 1 או 2. אם זה 5+ - אתה במצב בריא. שלב 4 - לאנשים שהופיעו על יותר מ-3 תהליכים, הוסף תווית 'נקודת תורפה'. אלה האנשים שעליהם להתמקד בחילוץ ידע.

חברה עם 16 עובדים, מסבירים שהם 'מבוזרים'. בחישוב bus factor גילינו רמה 1 - הבעלים מופיע על 8 מתוך 10 התהליכים הקריטיים. המנהל התפעולי מופיע על 6 (חופף עם הבעלים על 4). אם רק הבעלים נופל - העסק עוצר תוך 3 ימים. אם הוא והמנהל יחד - תוך 24 שעות. בעקבות האבחון בנינו תוכנית 90 יום שכללה חילוץ 5 תהליכים מהבעלים לעובד שלישי, ועוד 3 מהמנהל לעובד רביעי. הגענו ל-Bus factor 3 תוך הרבעון הראשון. הבעלים יצא לחופשה של שבועיים והעסק המשיך לעבוד.

טעות 1 - לחשוב ש-Bus factor 1 זה 'נורמלי לעסק קטן'. זה לא נורמלי, זה חשיפה. עסקים קטנים שמחזיקים ב-Bus factor 1 שנים, נשרפים סטטיסטית פי 3 יותר. תמיד שואפים ל-Bus factor 3+. טעות 2 - לעשות את החישוב על 'אנשים' במקום על 'תהליכים'. השאלה היא לא 'מי הכי חכם בצוות' אלא 'איזה תהליך תקוע באדם אחד'. תהליך > אדם בחישוב הזה. טעות 3 - להאמין ש'בקרב צבא קטן כולם יודעים הכל'. רוב בעלי העסקים מאמינים שעובדים ותיקים יודעים תהליכים שגם אחרים יכולים לבצע. בפועל - יש 'נקודת תורפה' בכל עסק שמכריע. החישוב המכוון חושף אותה.