תנאי 1 - עברו לפחות 60 יום מאז נגיעה 4: אם הקמפיין הסתיים ביום 14, ניסיון שני מתחיל בערך ביום 75-90. פחות מ-60 יום זה מהיר מדי - עדיין רעננה התחושה של הקמפיין הקודם. תנאי 2 - יש לך זווית חדשה אמיתית: משהו אמיתי שהשתנה ב-60 הימים האחרונים בעסק - לא תמיד יש. אם אין - דחה את הניסיון השני בעוד 30 יום עד שיהיה. תנאי 3 - הלקוח לא ביקש לעצור (תנאי הסרה מהשיעור הקודם): מי שכתב 'סגור' - לא מנסים שוב, אף פעם.

נגיעה 1 (יום 0) - אירוע חיצוני: 'היי [שם], עם החגים מתקרבים, חשבתי שזה זמן טוב לעדכן אותך - [העדכון]. אם רלוונטי - אני כאן.' או 'היי [שם], הצטרפה אלינו מומחית חדשה ל[תחום] שמתאים בדיוק למה שדיברנו עליו פעם. רציתי שתדע.' נגיעה 2 (יום 5) - הצעה אחרת: הצעה שונה ממה שהיה בקמפיין הראשון. אם בקמפיין 1 הצעת 'בדיקה חינם' - הפעם הצע 'חבילה קומפקטית' או 'תכנית ל-90 יום'. נגיעה 3 (יום 10) - סגירה מכובדת: 'היי [שם], זה הניסיון השני שלי לחבר איתך. אם זה לא הזמן - בלי בעיה, לא אחזור יותר. תודה על הסבלנות.' זה ה-Closure האמיתי.

איתי, יועץ עסקי. אחרי הקמפיין הראשון שהחזיר 17 לקוחות, 78 לקוחות לא ענו ולא הוסרו. אחרי 75 יום, איתי הוסיף תכנית ליווי חדשה ל-B2B. ניסיון שני: נגיעה 1: 'היי [שם], רציתי לעדכן שבנינו תכנית ליווי חדשה ל-B2B שזה בדיוק מה שחשבתי שיכול להתאים לך מהשיחה האחרונה שלנו. אם רלוונטי - אני כאן.' נגיעה 2 (יום 5): 'הצעה - שיחת מבוא של 30 דקות עם המומחה החדש בתכנית, חינם, להבין אם זה מתאים.' נגיעה 3 (יום 10): 'אם זה לא הזמן - בלי בעיה, לא אחזור.' תוצאה: 17 ענו, 9 קבעו שיחה, 7 חזרו לתשלום. 9% החזרה נוספת ממאגר שכבר היה 'אבוד'.

טעות 1 - להעתיק את הקמפיין הראשון: אותן הודעות, אותו טון, אותה הצעה. הלקוח קולט מיד שזה אוטומציה. בלוק. טעות 2 - לעשות ניסיון שלישי וגם רביעי: ניסיון שני זה הגבול. אחריו - אם לא ענה, הוא לא רוצה. ניסיון שלישי עולה כסף (חסימות) ולא מוסיף ערך. טעות 3 - לעשות ניסיון שני מוקדם מדי (פחות מ-60 יום): הלקוח עוד זוכר את הקמפיין הקודם. תחושת ספאם מיידית.