Handshake עובד כשכולם זוכרים את מה שהסכימו. אבל אנשים שוכחים, מצבים משתנים, ויש מצבים שלא חשבו עליהם בתחילה. חוזה שותפות = פוליסת ביטוח של מערכת היחסים. הוא לא קיים בשביל לתבוע - הוא קיים בשביל למנוע את הצורך לתבוע. ברגע ששני הצדדים חתמו, יש לכל אחד בהירות, וזה מקטין חרדה ומאפשר לעבוד בשקט.

1) תכולה - מה כל צד עושה ומה לא. 2) הכנסות - אחוז, מועד תשלום, מטבע. 3) בלעדיות - אם יש, באיזו טריטוריה ולכמה זמן. 4) סודיות - איזה מידע מוגן. 5) יציאה - הודעה מוקדמת, חלוקת לקוחות חוזרים. 6) שיפוט - איזה בית משפט במקרה של סכסוך. 7) קנייניות - מי בעל התוכן והנכסים המשותפים שנוצרו.

מאמנת תזונה ומאמן כושר חתמו על שותפות שיווק משותפת. סעיף יציאה לא היה. אחרי 8 חודשים מאמן הכושר פתח שותפות עם מאמנת תזונה אחרת. הראשונה לא קיבלה הודעה מוקדמת, איבדה את הגישה לרשימת הדיוור המשותפת. לקח שעתיים עו'ד וגישור. אם היה סעיף יציאה של 30 יום הודעה + חלוקת רשימה - הכל היה מסתיים בלי משפט.

1) להעתיק חוזה Enterprise של 40 עמודים - השותף לא יחתום. 2) לוותר על סעיף יציאה כי 'בוטחים זה בזה' - מתחרטים אחר כך. 3) לא להגדיר 'מי בעל הלקוח' - יוצר ריב על לקוח שהשותף הביא. 4) לא להזכיר קנייניות תוכן - וובינר משותף נשכח בעלות. 5) לא לעבור על החוזה אצל עו'ד - חוסך 800 ₪ ומפסיד 80,000 ₪.