שבועי (5 דקות, בישיבת צוות) - בחר 1 נוהל קריטי לשבוע ('השבוע נדגיש את נוהל הפולואפ של 48 שעות'). תזכיר את 5 הסעיפים. שאל אם יש מקרים שלא היו ברורים. עבור הלאה. סה״כ 5 דקות, נוהל אחד. חודשי (20 דקות, בישיבה חודשית) - סקירת 2-3 נהלים שהיו בעיות ביישום בחודש החולף. 'בנוהל X ראינו 3 חריגות, הסיבה היא Y, נעדכן את הנוהל'. רבעוני (30 דקות, בישיבה רבעונית) - סקירת כל הנהלים. אילו עדיין רלוונטיים? אילו צריכים עדכון? אילו לארכב? אילו חדשים לכתוב? 30 דקות בלבד אם מנהלים אינדקס מעודכן.

בריענון שבועי - הפוקוס על תרגול. נוהל אחד יומיומי שכל עובד מבצע. לא תיאוריה - דוגמה ספציפית מהשבוע. בריענון חודשי - הפוקוס על בעיות. אילו נהלים לא הצליחו ב-100% בחודש החולף? למה? תיקון מיידי. בריענון רבעוני - הפוקוס על אסטרטגיה. האם המבנה של הנהלים עוד משרת את העסק? האם יש נושאים חדשים שצריכים נהלים? האם עזבו עובדים שהיו בעלים על נהלים? האם נוספו תהליכים? הקצב הזה מבטיח שאף נוהל לא נופל בין הכיסאות, וגם שאינדקס הנהלים אחיד עם המציאות.

חברה עם 11 עובדים שהקימה מערכת ריענונים אחרי הקורס. שבועי - בכל ישיבת שני בבוקר (8:30) מנהלת השירות מזכירה נוהל אחד. חודשי - בישיבה חודשית של מנהלי משמרות, הבעלים סוקר 2-3 נהלים בעייתיים. רבעוני - הבעלים יושב 30 דקות ביום ראשון של רבעון חדש, סוקר את 16 הנהלים הפעילים. תוצאות אחרי 6 חודשים - 14 נהלים פעילים (2 ארכבו), 4 נהלים חדשים נכתבו, ו-12 נהלים עברו 'גרסה 3' או יותר. הצוות מיישם את הנהלים בכ-95% מהמקרים, ובעיות יישום מתגלות תוך שבוע ולא חודשים.

טעות 1 - לדלג על השבועי כי 'אין זמן'. 5 דקות בישיבת צוות שכבר מתקיימת = השקעה זניחה. ויתור על הקצב הזה גורם לנהלים לדעוך תוך חודש. טעות 2 - להפוך את החודשי לפגישה ארוכה. אם החודשי מתפרס ל-60 דקות, אנשים יתחילו להבריז. שמור על 20 דקות מקסימום, על 2-3 נהלים נבחרים. אם יש יותר - דחה לרבעוני. טעות 3 - לדלג על הרבעוני כי 'הכל בסדר'. דווקא ברבעוני מתגלות הבעיות העמוקות - נהלים שאף אחד לא משתמש, נהלים שצריכים עדכון מאז שינוי במערכת, או תהליכים חדשים שעוד לא תיעדנו. דלוג רבעוני אחד = 90 יום של דעיכה.