1) Informal - לא נשתמש ב-'Sir', נדבר בקיצורים, נחתום על Charter במייל ולא בחתימה דיגיטלית רשמית. 2) Fast - נחליט החלטה בעוד 5 דקות, לפעמים בלי לאסוף נתונים. 3) Under-documented - 'הכל בראש' של הבעלים, נהלים בעל פה. 4) Improvisational - 'נמצא פתרון', אין תכנית B כתובה אבל יש יכולת לאלתר. 5) Hierarchy-light - עובד יכול להתווכח עם הבעלים, ולפעמים זה אפילו מצופה. כל אחד מאלה נובע מתרבות יזמית, צבאית (Reservist mentality), ומקיים גאוגרפי קטן.

Informal - יתרון בסטארטאפ ובסוכנויות יצירתיות. נטל בענפים רגולטוריים (תרופות, פיננסים) ובעסקאות מול לקוחות זרים. Fast - יתרון בשוק שמשתנה מהר. נטל בפרויקטים גדולים שדורשים תכנון. Under-documented - תמיד נטל. גם הרגל ישראלי, אבל בלי תיעוד אין עסק שעובד בלעדיך. Improvisational - יתרון במשבר, נטל בתכנון. Hierarchy-light - יתרון - העובד מצביע על בעיות. נטל - לפעמים מתבזבז זמן על ויכוחים בלי הכרעה. המפתח הוא: לזהות איזה הרגל עוזר לפרויקט הזה, ולהתאים את אלה שמזיקים.

חברת תוכנה בעמק חפר (8 מפתחים) פיתחה מערכת ללקוח גרמני גדול. הצוות הישראלי עבד ב'מצב סטארטאפ' - החלטות בעל פה, סטטוסים בוואטסאפ, אלתור. הלקוח הגרמני ביקש: 'מסמך אפיון חתום, פרוטוקול ישיבה רשמי, דיווח שבועי בפורמט מובנה'. בהתחלה הצוות התעצבן: 'בירוקרטיה'. אחרי 3 חודשים הם הבינו - התיעוד הציל אותם מ-3 ויכוחים גדולים על 'מה הסכמנו'. בפרויקטים הישראליים הבאים, הצוות שמר על הקלילות אבל הוסיף שכבת תיעוד מינימלית: Charter בעמוד אחד, דיווח שבועי של 5 שורות, פרוטוקול ישיבה בן 10 שורות. שמרו על המהירות, אבל הוסיפו אחיזה.

1) להעתיק שיטות אמריקאיות בלעדי שינויים. דיווח של 30 עמודים על פרויקט של 60,000 ₪ הוא בזבוז זמן בישראל. תרבות אמריקאית של תיעוד יתר לא מתאימה. 2) לפסול לחלוטין את הצורך בתיעוד כי 'אנחנו ישראלים, זה לא הסגנון שלנו'. בלי תיעוד מינימלי, העסק שלך תלוי בזיכרון אישי, וכשהבעלים בחופש או חולה - הכל קורס. 3) לא להתאים את התרבות לסוג הפרויקט. פרויקט פנימי בסוכנות יצירתית - אפשר Informal. פרויקט מול חברה גרמנית או רגולציה רפואית - חייב Formal. גמישות תרבותית היא חלק מהמיומנות.