Flowchart הוא תרשים זרימה ליניארי: צעד 1 מוביל לצעד 2, ובדרך יש החלטות (כן/לא) שמפצלות לנתיבים. הוא מתאים לתהליך שמבוצע על ידי אדם אחד או צוות אחד. Swimlane הוא Flowchart שמחולק למסלולי שחייה אופקיים - כל מסלול הוא אדם או מחלקה. כשהצעד עובר ממסלול למסלול רואים מי עושה מה, ואיפה ההעברה. Swimlane חזק במיוחד לתהליכים שעוברים בין מחלקות, כי שם הכישלון הכי שכיח - בנקודות החפיפה.

סמל 1 - אובל: התחלה או סוף תהליך. רק 2 בכל מפה (start/end). סמל 2 - ריבוע: פעולה. 'שלח מייל', 'רשום במערכת', 'התקשר ללקוח'. סמל 3 - מעוין: החלטה. כן/לא, או 2-3 אפשרויות. כל מעוין מפצל ל-2+ נתיבים. סמל 4 - חץ: כיוון הזרימה. תמיד מצביע מצעד לצעד. 4 סמלים אלה מספיקים. אין צורך בעוד 30 סמלים שמופיעים בתוכנות. פשטות מנצחת. כלים מומלצים: draw.io (חינם), Lucidchart, או נייר וטוש. הכלי לא חשוב, המבנה חשוב.

התחלה (אובל) - לקוח מבקש החזרת מוצר. פעולה - בדוק תאריך קנייה. החלטה (מעוין) - בתוך 14 יום? אם כן: פעולה - בדוק אם מוצר תקין. החלטה - תקין? אם כן: פעולה - החזר כספי מלא. סוף (אובל) - תהליך הסתיים. אם לא תקין: פעולה - הצע זיכוי 80%. אם מעל 14 יום: פעולה - הצע זיכוי לחנות בלבד. המפה הזו (8 צמתים) לוקחת 20 דקות לצייר, ופותרת 90% מהתלונות על שירות לקוחות בחנויות שראינו. עובד חדש מבין ב-2 דקות.

טעות 1 - לנסות למפות הכל בו זמנית. מפה אחת = תהליך אחד. תהליך הזמנה זה מפה. תהליך החזרה זה מפה אחרת. לא מערבבים. טעות 2 - להוסיף יותר מדי החלטות. כל מעוין מכפיל את המורכבות של המפה. אם יש לך 8+ מעוינים במפה אחת - התהליך מורכב מדי או יש בו תרחישי קצה שצריכים מפה נפרדת. טעות 3 - למפות 'איך הכי טוב יהיה' במקום 'איך זה באמת'. ממפים את המציאות הנוכחית, גם אם היא דפוקה. רק אז משפרים. מפה של דמיון לא עוזרת לאף אחד.