רמה 1 - הוראה בעל פה: הלקוח מבקש אסאדו, אתה אומר 'תזכור - אש בינונית, 4 דקות כל צד, מנוחה 5 דקות'. עלות 0, השפעה גבוהה. רמה 2 - כרטיס מתכון מודפס: כרטיס A6 (יד), צד אחד מתכון, צד שני זמני בישול לחתכים שונים. נכנס בכל קניה רלוונטית. עלות 0.30 שח לכרטיס, הדפסה 200 כרטיסים = 60 שח לחודש. רמה 3 - וידאו קצר ב-TikTok/Reels: 30 שניות הוראה. עוזרת לחנות להישאר על המפה הדיגיטלית. עלות 0 (טלפון בלבד), אבל זמן 30 דקות ליצירת סרטון.

הפעולות: 1) אסאדו על מנגל - אש, זמן, מנוחה. 2) אנטריקוט בפן - חימום כלי, מלח גס, חמאה בסוף. 3) פילה במחבת + תנור - הזמנה לחנות. 4) גולש בקדרת ברזל - 3 שעות, יין. 5) חמין בקר - 12 שעות, רכיבים. 6) שניצל עוף מושלם - שמן, טמפרטורה, פירורים. 7) פרגיות בתנור - מרינדה 24 שעות. 8) כבש פסחא - תיבול וצליה. 9) המבורגר ביתי - אחוז שומן, גודל. 10) קציצות מרק - יחס בשר/בצל/לחם. כל כרטיס מודפס דו-צדדי. צד שני - 'מציע גם: [שם הקצב] - טלפון - כתובת'.

איטליז במרכז ירושלים, ה-קצב צבי, התחיל לצלם סרטוני TikTok של 30 שניות - איך לחתך, איך לתבל, איך לצלות. ב-3 חודשים הגיע ל-12,000 עוקבים מקומיים. התוצאה הישירה: 25 פעמים בשבוע מישהו נכנס ואומר 'ראיתי אותך ב-TikTok'. תוצאה עקיפה: הלקוחות הקבועים הרגישו 'יש לי קצב מפורסם'. הסל הממוצע עלה מ-220 שח ל-310 שח. תלמידי בישול התחילו להזמין. הוא נפתח לקו B2B עם מסעדות ('אני מכיר את צבי מ-TikTok'). הקצב הפך למותג.

טעות 1 - להסביר יותר מדי: הלקוח רוצה 3 משפטים, לא 30. תהיה תמציתי. טעות 2 - להניח שהלקוח לא יודע כלום: קצב שמסביר ללקוח שיודע - מעליב. תבדוק קודם 'איך אתה רגיל לבשל?' לפני שאתה ממליץ. טעות 3 - לא לכתוב את ההוראה: הלקוח שוכח 80% מהוראה בעל פה תוך שעה. כרטיס מתכון = ערך שנשאר אצלו ימים. בכל פעם שמסתכל - חוזר אליך בראש.