שימוע הוא פגישה רשמית שבה המעסיק מציג לעובד סיבות לכך שהוא 'שוקל' לפטר אותו, ומאפשר תגובה. החובה נובעת מ'כללי הצדק הטבעי'. בית הדין אוכף בקפדנות. מתי חייב: לפני כל פיטורין (גם בתקופת ניסיון), הפחתת שכר משמעותית, שינוי תפקיד מהותי. מתי לא חייב: עבירה משמעתית חמורה ודחופה (אבל גם אז מומלץ).

שלב 1 - זימון בכתב 5+ ימי עסקים מראש, עם פירוט סיבות + זכות לייצוג. שלב 2 - פגישה של 30-60 דקות עם פרוטוקול חתום. שלב 3 - שיקול דעת אמיתי של 5-7 ימים. שלב 4 - הודעה בכתב (פיטורין או החלטה אחרת). דילוג על שלב = שימוע פיקטיבי = תביעה מובטחת.

בעלת חנות נעליים פיטרה מוכרת בעל פה: 'בואי לא מתאים יותר'. המוכרת התייעצה, הגישה תביעה. בית הדין: פיטורין ללא שימוע = פיצוי 8 חודשי שכר × 7,500 = 60,000 שח + פיצוי אי-ממוני 15,000 שח + הוצאות 20,000 שח. סך הכל 95,000 שח. אם הייתה עורכת שימוע תקין, אפילו עם אותה החלטה - 0 שח חשיפה.

מלכודת 1 - להגיד 'אני שוקל לפטר' כשבפועל כבר החליט. בית הדין מזהה ויכרז שימוע פיקטיבי. מלכודת 2 - לא לתת 5 ימי עסקים מראש. בלי מספיק זמן הכנה = הליך פגום. מלכודת 3 - לקבל החלטה בפגישה עצמה. חייב 5-7 ימי שיקול דעת אמיתי.