מעצב גרפי 'עצמאי' שעבד 5 שנים בחברה אחת. עבד 9-17 במשרד החברה, השתמש בציוד החברה, לא היה לו לקוחות אחרים. בית הדין: שכיר. עבר 8 מ-10 קריטריונים. תשלום: 280,000 שח + 50K הוצאות. המעסיק חשב שהוא חוסך 30K לשנה - הפסיד 280K.

יועצת שיווק שעבדה 3 שנים בחברה, 3 ימים בשבוע, עם 4 לקוחות נוספים. בית הדין: עצמאית. עברה רק 3 מ-10 קריטריונים. עבדה מהמשרד שלה, ציוד משלה, שעות גמישות, רב לקוחות. החברה לא חויבה. ההבדל המכריע: ריבוי לקוחות + מקום עבודה משלה.

מאמן כושר שעבד באולם החברה 5 פעמים בשבוע. למרות שהיה לו 'אישור עצמאות' של המוסד לביטוח לאומי, בפועל היה כפוף לפיקוח, שעות קבועות, ציוד החברה. בית הדין: שכיר. תשלום: 180,000 שח. המסקנה: אישור עצמאות של ב.ל. לא קובע - המהות קובעת. בית הדין לעבודה עצמאי בהחלטה.

כלל 1 - חוזה מפורש שמגדיר עצמאות מקצועית. כלל 2 - שעות גמישות (לא 9-17). כלל 3 - מקום עבודה משל נותן השירות. כלל 4 - ציוד שלו, לא שלך. כלל 5 - פיקוח על תוצאות בלבד, לא על תהליך. כלל 6 - וודא לפחות 2-3 לקוחות נוספים. כך ההתקשרות תעמוד במבחן.