R = Responsible - מי עושה את העבודה בפועל. תמיד אדם אחד, לעיתים יותר. A = Accountable - מי אחראי שהתוצאה תקרה. תמיד אדם אחד בלבד. הוא 'יחטוף' אם זה לא קורה. C = Consulted - מי מתייעצים איתו לפני ההחלטה. 0-3 אנשים, נותנים דעה אבל לא מחליטים. I = Informed - מי מיודע אחרי ההחלטה. נשלח לו מייל. אסור שלאותה החלטה יהיו 2 Accountable - זה השורש לכל הבלגנים. אדם אחד, אחריות ברורה.

1) רשום 10 ההחלטות הכי חוזרות בעסק שלך. דוגמה: גיוס עובד, הוצאה מעל 1,000 ש״ח, מחיר מיוחד ללקוח, פיטור עובד, רכישת ציוד, שינוי בנוהל, שינוי בשעות פתיחה, החלטה על מבצע, החלטה על תוכן מודעה, החלטה על תנאי תשלום. 2) צייר טבלה: שורה לכל החלטה, עמודה לכל אדם בצוות (כולל אתה). 3) לכל החלטה, מלא R/A/C/I בעמודה הנכונה. 4) בדוק: לכל שורה יש Accountable אחד? אם לא - תעצור ותתקן. 5) שתף עם הצוות. בקש מהם להעיר לפני שאתה מקבע.

קליניקה דנטלית, צוות: ד״ר רותי (בעלים), עו״ד מיכל (סגנית), שירלי (מזכירה), 2 שיננית. הצגת 5 החלטות: 1) הזמנת חומרים מתחת 2,000 ש״ח - R: שירלי, A: מיכל, C: ד״ר רותי, I: שאר. 2) הזמנת חומרים מעל 2,000 ש״ח - R: שירלי, A: ד״ר רותי, C: מיכל, I: שאר. 3) מתן הנחה ללקוח מעל 10% - R: שירלי, A: מיכל, C: -, I: ד״ר רותי. 4) שעות חירום בלילה - R: ד״ר רותי, A: ד״ר רותי, C: -, I: כל הצוות. 5) פיטור עובד - R: ד״ר רותי, A: ד״ר רותי, C: מיכל + רואה חשבון, I: צוות אחרי. שירלי יודעת מתי לפעול עצמאית, מתי לבקש מיכל, מתי ד״ר רותי. שלוש שכבות החלטה ברורות.

1) להגדיר 2 Accountable להחלטה אחת - 'גם אני וגם השותף שלי אחראים'. זה הופך לכל אחד 'חושב שהשני יטפל'. ההחלטה לא נופלת. 2) להוסיף יותר מ-15 שורות - מטריצה ענקית מפסיקה לעבוד. 10-15 ההחלטות החוזרות מספיקות. השאר מטופלות לפי הגרסה הזו. 3) לא לעדכן את המטריצה כשמגייסים עובד חדש - היא הופכת לא רלוונטית. עדכון אחת לרבעון, מינימום.