בלוק זמן הוא קטע מוקצה בלוח השנה לסוג פעילות אחד. במקום 'יש פגישה ב-10, ייצור ב-11:30, מכירה ב-13, פגישה ב-14' - אתה קובע 'בוקר = ייצור, אחרי הצהריים = פגישות, סוף יום = ניהול'. ההבדל פסיכולוגי: בבלוק אחד אתה בכובע אחד, המוח מאופטם, ההחלטות עקביות. בלי בלוקים, אתה מחליף כובע 12 פעם ביום ועייף בסוף היום בלי לדעת מה עשית. בלוקים גם מאפשרים לאנשים אחרים לדעת מתי לפנות אליך - אם הם יודעים שיום שני בבוקר אתה חזון, הם לא יזעיקו אותך.

צבע אדום - חזון: יום שני 8:00-10:00 (קריאה, סקירה רבעונית, חשיבה). צבע כחול - מינוף: יום שני 10:00-11:30 (L10). יום שלישי-חמישי 9:00-10:00 (סקירת רוקס). צבע ירוק - טכנאי: יום שלישי-חמישי 10:00-14:00 (ביצוע ישיר, פגישות מכירה, עבודה על מוצר). צבע צהוב - ניהול: יום שלישי-חמישי 14:00-15:30 (1on1, סקירת KPI, החלטות צוות). צבע סגול - משקיע: יום שישי 8:00-10:00 (קריאת דוחות, החלטות הקצאת הון). זה רק תבנית, התאם למצב העסק.

רחל בעלת חברת קואצ׳ינג עם 3 עובדות. לפני השיעור היא ניהלה את הזמן 'לפי מה שצף'. אחרי שיעור זה התחילה בלוקי זמן. הקושי הראשון: לקוחות שביקשו פגישה בזמן 'ניהול'. הפתרון: שלחה במיילים אוטומטיים את הבלוקים הזמינים שלה (טכנאי בלבד). אחרי 4 שבועות הלקוחות התרגלו. אחרי 12 שבועות היא דיווחה: 'אני עובדת 9 שעות פחות בשבוע ומרוויחה אותו דבר. הכובעים הוקצו, ההחלטות יותר טובות, אני לא מותשת בסוף יום'. החיסכון: 39 שעות בחודש.

1) ריטואל מעבר של 5 דקות: בין בלוק לבלוק, צא לאוויר, שתה מים, אל תיגע בטלפון. המוח צריך 5 דקות לסגור כובע ולפתוח חדש. 2) בלוק אחד = משימה אחת: אסור לפתוח 4 חלונות באותו זמן. אם אתה בכובע משקיע - דוח רווח והפסד פתוח, שאר הכל סגור. 3) הודעה מראש לסביבה: הצוות יודע 'בין 9 ל-11 בוס בלי הפרעות'. אם הם נכנסים בכל זאת - אומרים להם 'לא דחוף, נדבר ב-11:30'. בלוקים בלי הגנה הופכים לבלוקים בעלי שם, לא בלוקים בפועל.