שעת המנזר - הצורה הקיצונית של מיקוד
שיעור 6 מתוך 16
התשובה הקצרה
שעת מנזר היא הצורה הקיצונית של שעה סגורה: שעה עד 90 דקות ביום שבהן אתה מנותק פיזית ודיגיטלית, עם משימה אחת שנבחרה מראש. הרעיון מזוהה עם קל ניופורט, אבל המנגנון פשוט בהרבה מהשם - אתה מוריד את מספר האנשים והמכשירים שרשאים להיכנס אליך לאפס, לזמן קצוב וידוע מראש. שעת מנזר אינה מיועדת למיילים, לשיחות או לכיבוי שריפות. היא מיועדת לדבר שאין לו דדליין חיצוני ולכן הוא נדחה שנים: תמחור מחדש, נוהל שמחליף אותך, הצעה גדולה, תוכנית לרבעון. השיעור נותן את הפרוטוקול המלא, את השלט לדלת מילה במילה, את המשפט שאומרים למי שדופק בכל זאת, ואת המיקום שבו השעה הזו באמת אפשרית בכל אחד מארבעת סוגי העסק.
מה הופך שעה למנזר - שישה תנאים
**1) משך:** שעה לפחות, אופטימלי 90 דקות. פחות מ-45 דקות זה בלוק עבודה טוב, לא מנזר. **2) מקום:** חדר עם דלת שנסגרת, או מקום ציבורי שקט. בית קפה לרוב לא עובד - יותר מדי תנועה בשדה הראייה. **3) טלפון:** בחדר אחר, לא במגירה ולא הפוך על השולחן. השיעור הארבעה עשר מסביר בדיוק למה זה משנה. **4) אינטרנט:** מנותק אם המשימה לא דורשת אותו, או חוסם אתרים אם היא כן. **5) אנשים:** יודעים מראש, בכתב, מתי אתה סגור ומתי אתה נפתח. **6) משימה:** אחת, שנבחרה אתמול, כתובה במשפט אחד. **הסיבה שהתנאי השישי נשבר הכי הרבה:** מי שנכנס למנזר בלי משימה כתובה מבזבז את חמש עשרה הדקות הראשונות על החלטה מה לעשות, ואז ההחלטה עצמה גוזלת את הראש הנקי שלשמו נכנס.
טוען את המשך השיעור...