1 - סיסמאות מערכת. 2 - מייל עסקי. 3 - גישה ל-CRM. 4 - גישה לחשבונאות. 5 - גישה ל-Drive/Dropbox. 6 - VPN. 7 - מפתחות פיזיים. 8 - תג כניסה. 9 - ציוד מחשב. 10 - טלפון נייד. 11 - רכב חברה. 12 - כרטיס אשראי חברה. 13 - חתימות בבנק. 14 - גישה לרשתות חברתיות.

תזמון - חסימה מבוצעת בשעה האחרונה של היום או 2 שעות אחרי השיחה. רשימת הגישות מוכנה מראש. אחראי IT/חיצוני שותף בתהליך. עובד מוסר ציוד בפגישה נפרדת עם פרוטוקול חתום על מה הוחזר. לקוחות פעילים מקבלים הודעה רשמית מי איש הקשר החדש - תוך 24 שעות.

בעל חברה פיטר מנהל קמפיינים בלי לסגור גישות. למחרת הופיע בקבוצת לקוחות פוסט מהמייל העסקי של החברה: 'אני עוזב, רוצים לעבור איתי? בכתובת חדשה'. 8 לקוחות עברו תוך שבוע. אובדן הכנסה - 80K ש״ח חודשי. הפעם השנייה - חסימת גישות תוך 30 דקות אחרי הפיטור. אפס נזק.

טעות 1 - לסמוך על העובד שיחזיר 'בלי לחץ'. ציוד חוזר ביום הפיטור או אחר כך הופך לתביעה אזרחית מורכבת. טעות 2 - לא לכלול סעיף IP בחוזה. בלי זה הקוד/התוכן/הרעיונות הם של העובד. טעות 3 - לא להודיע ללקוחות. עובד פיטר יכול לטעון 'אני עדיין מטפל בכם' עד שמישהו ממנו ישמע אחרת.