פולואפ ב-B2C הוא לחץ אגרסיבי כי ההחלטה רגעית. ב-B2B הלחץ הורג. הלקוח עסוק, יש לו 5 פרויקטים, ההצעה שלך היא לא מספר 1. פולואפ נכון = להישאר במודעות בלי להציק. רצף של 5 נקודות מגע ב-60 יום הוא הסטנדרט - לא יותר, לא פחות. הסיבה: 'לא היום' בשבוע 2 לעיתים הופך ל'כן' בשבוע 8.

יום 1: הודעה ראשונה. יום 7: פולואפ ב-LinkedIn אם לא ענה - 'רציתי לוודא שההודעה הגיעה'. יום 14: מייל ישיר עם תוכן ערך (מאמר / סיכום מחקר רלוונטי). יום 30: הודעה שלישית - 'אם זה לא הזמן, רוצה לדעת אם להחזיק לך מקום ברבעון הבא'. יום 60: שיחת טלפון ישירה אם לא ענה - 'התקשרתי ב-2 דקות לסגור את הלולאה'. אחרי 60 יום - חזרה לרשימה 'לטווח ארוך'.

יועץ שיווק שהעביר רצף פולואפ של 14 יום למבנה של 60 יום עם 5 נקודות מגע. תוצאה תוך רבעון: שיעור פגישות עלה מ-8% ל-19%, ושיעור הסגירה מ-12% ל-22%. הסיבה: לידים שלא ענו ב-14 יום ענו ביום 30-60 כי 'אז זה הפך רלוונטי'. בלי הרצף הוא היה מפסיד אותם.

1) פולואפ כל 3 ימים - הליד מסתגר. 2) להזכיר 'לא קיבלתי תשובה' בנימה מאשימה. 3) להעביר את אותה הודעה בלי ערך נוסף. 4) להפסיק אחרי שבועיים אם לא ענו - 70% מהעסקאות נסגרות אחרי הפנייה השלישית-חמישית. 5) לא לתעד פולואפ ב-Sheets - תשכח מי בשלב איזה.