כלל 1 - אסור לשלוח קולית להודעה הראשונה. רק אחרי תגובת טקסט מהלקוח. כלל 2 - אורך מקסימלי 60 שניות. הכל מעל זה - הלקוח לא יסיים להאזין. כלל 3 - קולית רק כשהמסר באמת מורכב ל-טקסט: דיאגרמה במילים, סיפור עם הרבה ניואנס, או הסבר מקצועי. כלל 4 - לפני שליחה - לרשום בטקסט 'אני שולח לך קולית של דקה כי...' כדי שהלקוח ידע למה לפתוח. כלל 5 - להימנע מקולית בשעות שיא של רעש (סוף שבוע, בוקר עבודה) כי הלקוח לא בסביבה שקטה.

סיטואציה 1 - הסבר על מוצר/שירות מורכב כמו תכנית טיפול אישית או מתודולוגיה. בטקסט זה ייקח 8 פסקאות, בקולית 50 שניות. סיטואציה 2 - אחרי שהלקוח שלח הודעה רגשית או חששות אישיים. תגובה קולית נשמעת אנושית יותר. סיטואציה 3 - לאחר שיחה ארוכה בטקסט שהלקוח התקשה להבין נקודה ספציפית. קולית של 30 שניות סוגרת. סיטואציה 4 - תיאום פגישה מיוחד כשיש 4 אפשרויות זמן - יותר מהיר לדבר ב-20 שניות מאשר לכתוב.

ליווינו יועץ עסקי שאהב לשלוח קוליות של 4-7 דקות לכל ליד. הוא חשב שזה 'אישי יותר'. בפועל - שיעור פתיחת הקוליות שלו היה 28 אחוז (72 אחוז ראו את הזמן והרבה לא פתחו). שיעור הסגירה: 14 אחוז. שינינו: אסור קולית לפני 2 הודעות טקסט מהלקוח, אורך מקסימלי 60 שניות. שיעור פתיחת קוליות עלה ל-79 אחוז, שיעור סגירה ל-37 אחוז. הקיצור בקולית הוסיף 23 נקודות סגירה. הלקוחות שלו לא היו 'אוהבים פחות', הם פשוט יכלו לצרוך את המסר במקום לדחות.

תרחיש 1 - שליחת קולית של 3 דקות עם תיאור הצעת מחיר. הלקוח לא יכול לקבל החלטה כי הוא לא יכול 'לחזור' למחיר בלי להאזין שוב. תמיד הצעת מחיר בטקסט. תרחיש 2 - שליחת קולית כשהלקוח באמצע יום עבודה. הוא לא בסביבה שקטה. תפתח ב-22:00 ויהיה כבר רחוק מהשיחה. תרחיש 3 - שליחת קולית רגשית לפני שנבנה אמון. הלקוח שומע את הטון שלך לפני שיש קשר וזה מרגיש פולשני. רק אחרי 3-4 הודעות טקסט מותר לעבור לקולית.