Vanity metrics הם מדדים שמשמחים אבל לא משקפים שווי עסקי: 1) צפיות - יכולות להיות חינמיות, אלגוריתמיות, אקראיות. 2) לייקים - דורשים שנייה אחת, לא מחויבות. 3) עוקבים חדשים - יכולים להיות זרים שלא יקנו. 4) טווח הגעה - מדד שיווקי טהור. 5) זמן צפייה ממוצע - מצוין לאלגוריתם, לא לעסק. אם המדד היחיד שאתה רואה הוא ויאניטי - אתה לא יודע אם השקעת בקמפיין הצליחה.

1) שיתופים (Shares) - היחיד ממדדי הפלטפורמה שהוא אמיתי, כי הוא דורש מחויבות. 2) קליקים לאתר - מי שעבר לאתר התעניין באמת. 3) פניות איכותיות - מספר הפניות שעמדו בקריטריון 'לקוח אידיאלי'. 4) רכישות - בסופו של דבר, זה המדד היחיד שמשלם משכורות. 5) LTV - ערך לקוח לאורך זמן, לא רק רכישה ראשונה. נוסחת ROI ויראלי: (LTV × מספר רכישות) - (עלות הפקה + ערך שעות) = רווח נטו. אם הוא חיובי - הקמפיין הצליח.

חברת SaaS הריצה קמפיין ויראלי שקיבל 480K צפיות ו-12K לייקים. הבעלים התרגש, אמר 'הצלחנו'. כשמדדנו: 8 רכישות במשך החודש, ערך עסקה ממוצע 4,000 ש"ח לשנה, רווח גולמי כולל 32,000. עלות קמפיין: 15K שעות הפקה + 3K כסף = 18K. ROI: 14K רווח נטו. מצוין. לעומת זאת, חברה דומה הריצה קמפיין שקיבל 1.2M צפיות, 0 רכישות, 0 הכנסה. ROI שלילי לחלוטין. הצפיות לבד לא מספרות שום סיפור - רק כסף שנכנס מספר את הסיפור האמיתי.

1) להציג רק את המדדים שמראים טוב - אם הקמפיין הביא 0 לידים, צריך להכיר. 2) לחשוב ש'בנייה של מותג' מצדיקה ROI שלילי - לפעמים נכון, אבל לא בכל קמפיין. 3) לא לעקוב אחרי LTV - לקוח שמשלם פעם אחת שונה מלקוח חוזר. 4) להחזיק את קמפיין שלא עובד יותר מ-3 שבועות - גם אם 'בקרוב יצליח'. ROI חיובי תוך 30 יום או הקמפיין נכשל. 5) לא לחשב שעות עבודה - השעות שלך עולות כסף, גם אם לא משלמים עליהן.