על כל הכנסה שמגיעה לחשבון העסק, להעביר מיד 18% (החלק של המע"מ) לחשבון בנק נפרד או תת-חשבון. אם קיבלת 11,800 שח מלקוח - מיד 1,800 שח לחשבון 'מע"מ', 10,000 שח לתזרים העסק. החשבון 'מע"מ' לא נוגעים בו. ב-15 לכל חודש שני - מהחשבון הזה משלמים לרשות המסים. ברוב המקרים יישאר שם עודף קטן (בגלל קיזוז תשומות) - זה רזרבה לתקופה הבאה.

טבלה: לכל יום בתקופה דו-חודשית - הכנסות צפויות, הוצאות קבועות, מועד תשלום מע"מ (15 לחודש שאחרי), מועד תשלום מס הכנסה (10 לחודש). חישוב: סך הכנסות נטו × 18% = מע"מ עסקאות צפוי. סך הוצאות עם חשבונית × 18% = מע"מ תשומות צפוי. ההפרש - זה הסכום שאמור להישלם ב-15. אם כספי ה-18% המופרשים גדולים מסכום זה - יש לך עודף. אם קטנים - יש לך גירעון לפני המועד.

יועצת באזור השרון, תקופת ינואר-פברואר 2026. הכנסות צפויות: 75,000 שח נטו לפי 4 לקוחות שכבר חתמו. הפרשה אוטומטית 18%: 13,500 שח לחשבון מע"מ. הוצאות עם חשבונית צפויות: 20,000 שח (שכר דירה, פרסום, רואה חשבון). תשומות צפויות 3,600 שח. תשלום צפוי ב-15 במרץ: 13,500 פחות 3,600 = 9,900 שח. בחשבון מע"מ יהיו 13,500 שח. ההפרש 3,600 שח - עובר לחשבון העסק כעודף. אין משבר תזרים.

מלכודת ראשונה - לא לפתוח חשבון נפרד. עירוב כספי מע"מ עם תזרים העסק = משבר ודאי. מלכודת שנייה - לתכנן הוצאה גדולה (קניית רכב, ציוד) ב-14 לחודש שלפני המועד. ב-15 צריך לשלם מע"מ ואין כסף. תזמן הוצאות גדולות אחרי 15. מלכודת שלישית - לסמוך שב-15 יהיה כסף 'מאיפשהו'. ניסיון מראה: הלקוחות תמיד מאחרים בתשלום, ולעולם לא 'יהיה כסף מאיפשהו'.