Cost-plus: מחשב את העלויות הישירות (חומר + עבודה + תקורה) ומוסיף אחוז רווח רצוי. דוגמה - בית מלאכה לתפירה - בד 50 ש״ח + 2 שעות תפירה 100 ש״ח + תקורה 30 ש״ח = 180 ש״ח עלות. רווח 50% = 270 ש״ח מחיר סופי. Market pricing: מתמחר לפי מה שהשוק גובה. בודק 5 מתחרים, ממקם את עצמו במחיר דומה או מעט מתחת. דוגמה - שכר רואה חשבון בישראל לעסק קטן - השוק 1,200-1,800 ש״ח לחודש, אז גובה 1,500. Value pricing: מתמחר לפי הערך הכלכלי שהלקוח מקבל. דוגמה - יועץ עסקי שעוזר ללקוח להגדיל מחזור ב-300,000 ש״ח לשנה גובה 30,000 ש״ח לליווי שנתי (10% מהערך).

Cost-plus עובד כשמשהו פיזי עם עלות ברורה ושוק תחרותי-אחיד: אופניים בחנות, ארוחה במסעדה, חולצה בחנות בגדים. הלקוח יכול להשוות לחנות ליד. Market pricing עובד כשאתה מוכר Commodity במגרש משחקים אחיד: סוכן ביטוח, רואה חשבון לעסק קטן, חברת ניקיון. כולם מציעים בערך אותו דבר. Value pricing עובד כשאתה מובחן בערך שאתה מייצר: יועץ, מאמן, מומחה תוכן, סוכנות שיווק עם תוצאות מדידות. הלקוח לא משווה אותך לאחר כי הערך שונה. כלל אצבע - אם אתה יכול לכמת ערך ב-₪/שנה ללקוח, Value Pricing מתאים.

שלוש יועצות עסקיות עם 5 שנות ניסיון: דנה (Cost+): גובה 350 ש״ח לשעה. 80 שעות חיוב חודשיות = 28,000 ש״ח. רותי (Market): בדקה את השוק וראתה שיועצות עם 5 שנות ניסיון גובות 5,000-8,000 ש״ח לליווי חודשי. מתמחרת 6,500 לחודש. עם 8 לקוחות = 52,000 ש״ח. טל (Value): עוברת תהליך גילוי, מוכיחה ערך של 300,000 ש״ח לשנה ללקוח, מציעה ליווי 30,000 ש״ח לחצי שנה. 3 לקוחות שוקדים על תוצאה = 90,000 ש״ח חצי-שנתי, 15,000 חודש ממוצע × 3 = 45,000 לחודש ב-3 לקוחות בלבד. אותו ניסיון - 28K vs 52K vs 45K עם פחות לקוחות. Value Pricing לא תמיד הכי גבוה, אבל הוא תמיד הכי גמיש ובר-קיים.

טעות 1 - להפעיל Market כשאפשר Value: רוב נותני השירות מפעילים Market כי זה 'בטוח'. בודקים 3 מתחרים, ממקמים את עצמם באמצע, ומפסידים 30-100% הכנסה פוטנציאלית. טעות 2 - להפעיל Value מבלי לכמת: Value Pricing דורש להוכיח ערך ב-₪. אם אתה רק אומר 'אני שווה יותר' בלי נתונים, זה לא Value Pricing זה הימור. טעות 3 - לערבב שיטות בעסק: עסק שמתמחר חלק לפי שעה, חלק לפי שוק, וחלק לפי ערך - מבלבל את הלקוחות ואת עצמו. צריך להחליט שיטה לכל קו מוצר.