תכנון מס לעסקים בישראל - לחסוך 30-60 אלף ש״ח בשנה

מענקי מדינה - 5 הקטגוריות

שיעור 19 מתוך 23

התשובה הקצרה

רונן, קבלן שיפוצים עם ארבעה עובדים, היה בטוח שתמיכה ממשלתית שייכת לסטארטאפים. הוא גילה אחרת כששמע על עמית שקיבל השתתפות בעלות העסקת עובדת שחזרה לשוק העבודה - בדיוק מה שהוא עצמו עשה שנה קודם, בלי לבדוק. חשוב לומר את זה ישר: רוב העסקים הקטנים אינם זכאים לרוב המסלולים, ואף אחד לא מחלק כאן כסף בקלות. אבל התמונה הזו נכונה רק ברמת הכלל - ברמת העסק הבודד, ההבדל בין מי שבדק למי שלא בדק הוא שהראשון יודע. הקטגוריות שקיימות: תמיכה בהעסקת אוכלוסיות יעד, ליווי והכשרה לעסקים, הלוואות בערבות מדינה, השקעה ופיתוח, ויצוא. השיעור הזה נותן לך מבחן של שש שאלות שקובע תוך עשרים דקות אם יש לך מה לחפש, ואיפה בדיוק לחפש.

למה המדינה בכלל מקצה כסף לעסקים קטנים

הכסף הציבורי שמופנה לעסקים קטנים ובינוניים לא מגיע מנדיבות. הוא מגיע משיקול תקציבי: עסק שמעסיק אדם נוסף מוציא אותו ממעגל הקצבאות ומכניס אותו למעגל המס. עסק שמשקיע ביעילות משלם יותר מס בשנים הבאות. עסק שמייצא מכניס מטבע חוץ.

מכאן נובעים שני דברים שכדאי להפנים לפני שמתחילים לחפש.

**ראשית, התמיכה מוצמדת למטרה, לא לצורך.** אף תוכנית לא נועדה לעזור לך כי קשה לך. הן נועדו לעודד פעולה ספציפית: לקלוט עובד מאוכלוסייה מסוימת, להשקיע בציוד, להיכנס לשוק חדש. אם אתה כבר עושה את הפעולה הזו - יכול להיות שיש התאמה. אם לא - אין טעם לעקם את העסק בשבילה.

**שנית, הכל מתפרסם.** תוכניות ציבוריות מפורסמות כקולות קוראים באתרים רשמיים, עם תנאי סף כתובים ומועד הגשה. אין ערוץ סודי, ואין מי שיודע דברים שלא כתובים.…

טוען את המשך השיעור...