4 מבני העסק בישראל - תמונה כללית
שיעור 12 מתוך 23
התשובה הקצרה
דנה מנהלת קליניקת פיזיותרפיה. תוך שלוש שנים היא עלתה מ-350,000 ל-620,000 ₪ הכנסה שנתית, ונשארה עוסק מורשה כי ככה זה היה מההתחלה. קולגה שלה עם הכנסה כמעט זהה, שרשומה כחברה בע״מ ומשאירה חלק מהרווח בפנים, משלמת עשרות אלפי שקלים פחות בשנה. בישראל יש ארבעה מבנים: עוסק פטור, עוסק זעיר, עוסק מורשה וחברה בע״מ. ההבדל ביניהם הוא לא טכני - הוא ההחלטה הפיננסית הגדולה ביותר שבעל עסק מקבל, ורובם מקבלים אותה פעם אחת, בשבוע הראשון, ולא בודקים שוב לעולם. השיעור הזה נותן לך טבלת החלטה עם ספים מספריים, ומראה בדיוק מתי חברה חוסכת כסף ומתי היא רק מוסיפה עלות.
ארבעת המבנים - ומה באמת מבדיל ביניהם
**עוסק פטור:** מחזור שנתי עד התקרה שנקבעת בכל שנה - 122,833 ₪ לשנת 2026 (בשנת 2025 היא עמדה על 120,000 ₪). לא גובה מע״מ מהלקוחות ולא מקזז מע״מ על הוצאות. דיווח פשוט, עלות הנהלת חשבונות נמוכה מאוד. מתאים למי שמתחיל, למי שעובד בהיקף חלקי, ולמי שכל לקוחותיו פרטיים.
**עוסק זעיר:** מסלול שנחקק במסגרת רפורמת המיסוי האחרונה, לאותה תקרת מחזור, שבו מוכרים אחוז קבוע מההכנסה כהוצאות בלי צורך לתעד קבלה אחת. מתאים לעסקי שירות שההוצאות האמיתיות שלהם נמוכות. לפני שבוחרים בו - ודא מול רואה החשבון שהמסלול פתוח בשנת המס הרלוונטית ומה בדיוק התנאים בה.
**עוסק מורשה:** מעל התקרה, וגם למי שבוחר בכך מרצון. גובה 18% מע״מ ומקזז 18%, מדווח דו-חודשי. זה המבנה של רוב בעלי העסקים בישראל, כולל דנה.
**חברה בע״מ:**…
טוען את המשך השיעור...