ציר הסתברות (אנכי): 1=נדיר (פעם ב-10 שנים), 2=לא סביר (פעם ב-5 שנים), 3=אפשרי (פעם ב-3 שנים), 4=סביר (פעם בשנה), 5=כמעט בטוח (פעם ברבעון). ציר השפעה (אופקי): 1=זניחה (עד 5K ש"ח), 2=קטנה (5-25K), 3=בינונית (25-100K), 4=גדולה (100-500K), 5=הרסנית (מעל 500K). הציון הסופי לכל סיכון: הסתברות x השפעה. ציון 1-4 = נמוך. 5-9 = בינוני. 10-15 = גבוה. 16-25 = קריטי.

לכל אחת מ-7 קטגוריות הסיכון שלמדנו (פיננסי, לקוחות, אנשים, תפעולי, משפטי, מוניטין, אסטרטגי), זהה את 3 הסיכונים הכי בולטים בעסק שלך. סה"כ 21 סיכונים. לכל אחד תן ציון הסתברות והשפעה. הכפל. צייר טבלה: שורה לכל סיכון, עמודות: סיכון, הסתברות, השפעה, ציון, פעולה מתוכננת. סדר את הטבלה לפי ציון יורד. הסיכון עם הציון הגבוה ביותר הוא העדיפות שלך לרבעון הקרוב. עבודה זו לוקחת 90-120 דקות לעסק SMB ממוצע, ושווה כל דקה.

סוכנות עם 6 סוכנים ומחזור 380K. מילאו מטריצת סיכונים. סיכון עם ציון 20 (5x4): סוכן הבכיר (יבגני, 9 שנים) מבצע 50% מהעסקאות. אם יעזוב = הרסני. סיכון עם ציון 16: רגולציה חדשה במשרד השיכון. סיכון עם ציון 12: ירידה בשוק. לפי המטריצה, העדיפות 1 = הסכם אי-תחרות עם יבגני + הכשרת סוכן בכיר נוסף. תהליך עורך 4 חודשים. כשיבגני עזב 18 חודשים אחר כך, הסוכנות לא קרסה - איבדה 18% מהמחזור במקום 50%.

1) לתת ציונים לפי תחושה ולא לפי נתון - 'נראה לי 4' לא מספק. צריך לבסס על תקדים בעבר או נתון מהשוק. 2) להתמקד רק בסיכונים הקריטיים (16+) ולהזניח את הגבוהים (10-15) - הגבוהים פוגעים גם הם, רק פחות. 3) לא לעדכן את המטריצה פעם בחצי שנה - סיכונים זזים, הציונים משתנים. 4) לא לחבר את המטריצה לתוכנית פעולה - ידיעת הסיכון בלי תכנון פעולה = ידיעה שמייצרת חרדה, לא הגנה.