1) זיהוי הצדדים - שם מלא, ח.פ./ת.ז., כתובת. 2) תיאור השירות - מה בדיוק נמסר, באיזה תאריך, באיזו איכות. 3) תנאי תשלום - סכום, מועד, אופן, ריבית הלנה. 4) משך ההתקשרות - תאריכי התחלה וסיום. 5) ביטול - מי יכול לבטל, ב-כמה ימים מראש, בתשלום כמה. 6) קניין רוחני - מי הבעלים על מה שנוצר. 7) סודיות - מה חסוי, לכמה זמן. 8) פתרון סכסוכים - בית משפט מוסמך, גישור, בוררות. כל סעיף חסר = פתח לויכוח עתידי.

קח את 5 החוזים החשובים ביותר שלך (לקוחות גדולים, ספקים קריטיים, עובדים בכירים). על כל אחד, עבור על 8 הסעיפים: יש או אין? אם אין - שמור לרשימה לתיקון. דוגמה: חוזה לקוח קיים - יש שירות, תשלום, אבל אין סעיף ביטול ולא קניין רוחני. שני פערים. תיקון: גרסה 2 של ההסכם, חתימה דיגיטלית מחדש. ב-90% מהמקרים הלקוח חותם בלי בעיה - כי הוא בעצמו מעדיף ברור. עלות ביקורת מקצועית בעורך דין: 2K-4K ש"ח לחוזה.

מתכנת בנה אתר לקליניקת שיניים במחיר 18K ש"ח. חוזה במייל בקצרה: 'אתר עם 5 דפים ב-18,000 ש"ח'. אחרי הסיום, הלקוח דרש שינויים מעבר ל-5 דפים. כשלא הסכים, הקליניקה החליטה לעבור למתכנת אחר ולקחה את הקוד. המתכנת תבע. בית המשפט: חסר סעיף קניין רוחני. הקוד שייך ללקוח. תביעת המתכנת נדחתה והוא נדרש להחזיר 4K שכבר קיבל. אם היה משקיע 2K ש"ח בעורך דין לפני הפרויקט, היה רושם סעיף 'הקוד הוא של המתכנת עד תשלום מלא, ולאחר תשלום מלא הזכויות עוברות ללקוח' - והיה זוכה.

1) להסתמך על 'הסכמה במייל' - הסכם דורש חתימה מודעת, לא רק 'אישרתי בכרגע'. 2) להעתיק חוזה מהאינטרנט בלי התאמה - כל ענף שונה, לפעמים החוזה הסטנדרטי הופך אותך לאחראי לעוד. 3) לא לכלול סעיף ביטול - לקוח שמבטל באמצע פרויקט בלי שילם דורש החזר מלא וזוכה. 4) לא לכלול סעיף קניין רוחני בעבודה יצירתית - הזכויות הופכות ללקוח כברירת מחדל.