אזור 1 - חלון ראווה. תפקיד - לעצור את ההולכת ברחוב או הקניון. צריך 1-3 פריטים גדולים, מאורגנים בסיפור (כל החלון מספר אותו דבר). שינוי כל 2-4 שבועות. אזור 2 - חזית החנות (4-5 מטר מהדלת). תפקיד - לעצור את מי שנכנסה, להציג את הברנרים והחדש. 30%-50% מהמכירה קורית פה. אזור 3 - אמצע החנות. תפקיד - להציג קטגוריות בעומק. כאן רוב המלאי. אזור 4 - אחורי החנות. תפקיד - גדלים מיוחדים, סוף עונה, חדר מדידה. אזור 5 - אזור הקופה. תפקיד - last minute - אקססוריז קטנים, מוצרי impulse buy.

כשלקוחה נכנסת לחנות, היא נותנת 3 מבטים תוך 4-7 שניות לפני שמחליטה אם להישאר. מבט 1 - על מה שמולה (4-5 מטר קדמיים). מבט 2 - על הצדדים. מבט 3 - לעומק (האם יש משהו שמעניין מאחור). אם המבט הראשון לא מעניין - היא יוצאת. כלל - בחזית החנות 8-12 פריטים מקסימום, כל אחד בולט, צבעים מתואמים, מותאמים לעונה. לא 'מלא במלאי' - דווקא מאוורר. אגב - גובה הצגה חשוב. גובה עיניים (155-175 ס״מ) הוא הזון הזהב. גובה 100-120 ס״מ הוא הזון השני. גובה מתחת ל-80 ס״מ או מעל ל-180 - אזורי 'לא רואים'.

חנות עם 6 שנים פעילות, מחזור 800,000 ש״ח שנתי. הבעלת שמה את כל ה'יפה' מאחור - שמלות חתונה, חליפות יקרות. את ה'בסיק' היא שמה בחזית כי 'זה הכי פשוט'. תוצאה - לקוחות נכנסו, ראו בסיס, יצאו תוך 90 שניות. שינינו - הברנרים והפריטים החדשים נכנסו לחזית, השמלות היוקרתיות והקלאסיות בעומק (לקוחות שהתעניינו עברו עומק). בנוסף - שינוי חלון ראווה כל 3 שבועות עם סיפור עונתי. תוך 6 חודשים - זמן ממוצע של לקוחה בחנות עלה מ-2 ל-7 דקות. יחס המרה עלה מ-22% ל-38%. שינוי בלי הוספת מלאי או הנחות - רק סידור.

טעות 1 - יותר זה יותר. דחיסת חזית עם 30 פריטים יוצרת רעש - הלקוחה לא יודעת איפה להסתכל. פחות פריטים בולטים יותר חזק. טעות 2 - לא לשנות חלון ראווה. אותו חלון 3 חודשים = 'אין כלום חדש כאן' לכל הולך רגל. חלון חייב להתחלף מ-2-4 שבועות. טעות 3 - להציג את היקר ביותר בכניסה. הלקוחה רואה מחיר 850 ש״ח על שמלה ראשונה - חושבת שהחנות יקרה ויוצאת. הברנרים והמחירים הנגישים בכניסה - היוקרתיים בעומק.