שלב 1 - חודש 1 (6 חודשים לפני העונה). פגישות עם יבואנים, ראיית קולקציות, החלטות ראשוניות. שלב 2 - חודש 2 (5 חודשים לפני). הזמנה ראשונה - 60%-70% מההיקף, תשלום מקדמה 30%-50%. שלב 3 - חודש 4 (3 חודשים לפני). הזמנה משלימה - 20%-30%, תשלום מלא. שלב 4 - חודש 5-6 (1-2 חודשים לפני). קבלת מלאי, יתרת תשלום ליבואן, סידור בחנות. שלב 5 - חודש 6 (תחילת עונה). מתחילה מכירה. סך התשלומים ליבואנים לעונה אחת - 60%-75% מהמחזור הצפוי של אותה עונה. לקיץ 2026 - אם המחזור הצפוי 600,000 ש״ח, התשלומים ליבואנים יהיו 360,000-450,000 ש״ח, פרוסים על 4-5 חודשים.

פתחו Google Sheets. שורות - תאריכים (חודש אחר חודש). עמודות - 1) הכנסות צפויות (לפי עונה ושיא), 2) תשלומי יבואן (לפי הזמנות), 3) שכירות (קבוע), 4) משכורות (קבוע), 5) שיווק (קבוע), 6) הוצאות נוספות (גמיש), 7) יתרת תזרים. עבור כל חודש - הכנסות פחות הוצאות. אם המספר שלילי בחודש כלשהו - חייבים פתרון 60 ימים מראש. הפתרון יכול להיות - לשנות תאריך הזמנה, להפעיל מרקדאון מוקדם יותר, או לקבל אשראי קצר מוגדר מראש מהבנק. הטבלה הזו נסקרת פעם בחודש, מתעדכנת לפי נתונים אמיתיים.

חנות עם מחזור 1.4 מיליון בשנה. הבעלים ניהל 'תזרים בראש' עד 2023. בנובמבר 2023 קיבל חשבונית מיבואן ב-110,000 ש״ח, ובבנק היו 47,000 ש״ח. הסתבך עם הלוואת גישור ב-12% ריבית - עלות נוספת של 18,000 ש״ח. בנינו לו טבלת תזרים 9 חודשים בינואר 2024. בנובמבר 2024 - אותה חשבונית, אבל הוא ידע 7 חודשים לפני וחסך 12,000 ש״ח. בשנת 2024 לא נכנס פעם אחת ל-Overdraft. השיפור היחיד - לראות את העתיד 9 חודשים קדימה במקום לחיות בהווה.

טעות 1 - להעריך הכנסות לפי 'תקווה'. תזרים אמיתי משתמש בהכנסות של עונה דומה בשנה קודמת, פחות 10% (זהירות). טעות 2 - לשכוח עלויות עקיפות - שילוח מהיבואן (3%-5%), מכס (12% על טקסטיל לא-EU), עלות אריזה. אלה 8%-15% נוספים. טעות 3 - לעדכן את הטבלה רק כשמשהו נשבר. תזרים חי הוא טבלה שמתעדכנת פעם בשבוע - 30 דקות, וזה שווה כמו 30,000 ש״ח של אבטחה.