הקהל הישראלי - ישירות, הפרעות, פחות פורמליות
שיעור 14 מתוך 16
התשובה הקצרה
רוב מה שנכתב על דיבור בפני קהל מניח קהל שיושב בשקט, מחכה בסבלנות ושואל בסוף. תיכנס עם ההנחה הזו לחדר בישראל ותגלה שמישהו קוטע אותך בדקה השלישית ב'רגע, לא הבנתי', מישהו אחר עונה לו במקומך, ובעל ניסיון של 30 שנה מודיע שבזמנו זה עבד אחרת. זה לא חוסר כבוד - זו צורת קשב אחרת. קהל ישראלי שמפריע הוא קהל שנמצא איתך; קהל ישראלי ששותק לגמרי הוא בדרך כלל קהל שאיבדת. השיעור הזה נותן חמישה תרחישים שיקרו לך, ולכל אחד משפט תגובה כתוב מראש - כי בשנייה שזה קורה אין זמן לנסח.
5 המאפיינים - ומה הם אומרים באמת
1 ישירות: שאלה ביקורתית תגיע באמצע ולא בסוף, ובניסוח חד. זה אומר שהנושא נגע במשהו אמיתי. // 2 הפרעות: 'רגע, לא הבנתי' באמצע משפט. זה סימן שמישהו מנסה להבין, לא סימן שהוא נגדך. // 3 פחות פורמליות: שם פרטי, לא תארים. מי שמתעקש על פורמליות נשמע מרוחק ולא מכובד. // 4 מי שרוצה להראות שגם הוא יודע: בכל חדר יש אחד, והוא לא אויב - הוא רוצה הכרה. תן לו אותה בשלושים שניות והוא יהפוך לתומך שלך. // 5 ניסיון: 'אני 30 שנה בתחום'. הטענה הזו כמעט תמיד אמיתית וכמעט תמיד לא סותרת אותך. // המשותף לכל החמישה: הם דורשים תגובה מיידית וקצרה. כל השהיה נקראת כחוסר ביטחון.
טוען את המשך השיעור...