Retrospective היא ישיבה של הצוות שביצע את הפרויקט (בלי הלקוח), בסוף הפרויקט, להסיק מסקנות לפעם הבאה. שונה מ-Lessons Learned (לקחים) - שם רושמים תיעוד עבור ארגונים גדולים. ברטרו ב-SMB - יושבים, מדברים, יוצאים עם החלטות. אורך - 60-90 דקות. מועד - השבוע שלאחר סיום הפרויקט (לא חודש אחרי - הזיכרון דהה). נוכחים - כל הצוות שעבד בפרויקט. מנחה - PM או בעל העסק. כלל ברזל - אסור להאשים אנשים, מתמקדים בתהליכים.

התבנית הקלאסית: עמודה 1 - 'What Worked Well' (מה עבד טוב). עמודה 2 - 'What Didn't Work' (מה לא עבד). עמודה 3 - 'What Will We Do Differently' (מה נעשה אחרת). תסריט: 1) פתיחה (5 דקות) - PM מציג את 3 העמודות, מזכיר כלל ברזל: 'מאשימים תהליכים, לא אנשים'. 2) מילוי שקט (15 דקות) - כל משתתף כותב לבד פתקיות לכל עמודה. 3) הצגה (30 דקות) - סבב, כל אחד מציג ומדביק. 4) דיון וקיבוץ (15 דקות) - מקבצים פתקיות דומות. 5) הצבעה (10 דקות) - מצביעים על 3 הפעולות הקריטיות לעמודה 3. 6) Commitment (5 דקות) - PM מקבל אחראי לכל פעולה ותאריך יעד.

אחרי מעבר המשרד בהצלחה, הצוות (5 אנשים) ערך רטרו של 75 דקות. עמודה 'עבד טוב': תקשורת שבועית פתוחה, Charter ברור, ספקים מנוסים. עמודה 'לא עבד': זלזול בזמן ההובלות (2 ימי איחור), בעיה עם רהיטים שלא הגיעו, עומס תקשורת בשבוע האחרון. עמודה 'נעשה אחרת': 1) Buffer של 5 ימי עבודה לסיום אריזה (במקום יום). 2) רכש חוזה הובלות עם 2 חברות במקום אחת. 3) מינוי 'בעל תקשורת' אחד לבעלי עניין בשבוע האחרון. שלוש פעולות נכנסו לרשימת הנהלים של העסק. בפרויקט הבא (השקת קמפיין שיווק) - הצוות ניהל ביצוע ב-15% פחות זמן מאומדן, בעיקר בזכות 3 הלקחים.

1) להתחיל בעמודה 'מה לא עבד'. אנשים נכנסים למצב הגנה, מתחילים להאשים. תמיד תתחיל ב'מה עבד טוב' - יוצר אווירה חיובית, אנשים נפתחים. 2) להאשים אנשים, לא תהליכים. 'דני איחר עם המסירה' פוגע ביחסים. 'אין תהליך עדכון Schedule שבועי' מתאר את הבעיה האמיתית. 3) לסיים בלי Commitments. רטרו בלי 3 פעולות עם אחראי ותאריך הוא 'ישיבה נחמדה'. כל פעולה חייבת לעבור לכלי הניהול היומיומי של העסק.