1) הסגירה ההדרגתית: 'אז מה דעתך, יוצאים לדרך?'. פתוחה, רכה, מאפשרת ללקוח להגיב טבעי. שתיקה אחר כך 5-8 שניות. 2) סגירת השלב: 'בוא נעבור לשלב הבא - אני שולח לך הצעה כתובה עד 17:00, ונקבע עכשיו זמן לחזור עליה יחד מחר ב-10:00, מתאים?'. דורשת רק מחויבות לצעד הבא, לא לסגירה מלאה. 3) סגירת השאלה הסופית: 'לפני שנסגור - יש משהו שלא ברור או שאני צריך להבהיר?'. נותנת ללקוח חלון לבטא חששות אחרונים.

בפגישה פנים אל פנים אתה יכול לדרוש החלטה מלאה - 'אז מה אתה אומר? סגרנו?'. בטלפון זה גורם ל-65% מהלקוחות לסגת ולומר 'אני אחשוב'. בטלפון הסגירה היא סגירה לצעד הבא, לא לעסקה מלאה. הצעד הבא יכול להיות: שליחת הצעה, פגישת המשך, חתימה דיגיטלית בעוד 24 שעות. רק עסקאות מתחת ל-3,000 ש"ח מתאימות לסגירה מלאה בשיחה הראשונה.

בעל חברה ניסה לסגור עסקאות של 24,000 ש"ח לשנה בטלפון. שיטה: 'אז מה דעתך, אתה רוצה להתחיל?'. אחוז סגירה בטלפון: 9%. החלפנו לסגירת השלב: 'בוא ננוע לצעד הבא - אני מגיע למשרד שלך מחר ב-9:00 עם החוזה ונסגור פנים אל פנים, מתאים?'. אחוז סגירה משולב (טלפון + פגישה למחרת) קפץ ל-44%. כי הסגירה הטלפונית לא הייתה הסגירה הסופית, היא הייתה גשר לסגירה הפיזית.

טעות 1 - לדרוש החלטה מלאה. 'אתה רוצה לסגור עכשיו או לא?' בטלפון מקבל 'אני אחשוב' ב-70%. תרכך לסגירת שלב. טעות 2 - לקפוץ אחרי שתיקה של 2 שניות. אחרי שאלת סגירה תחזיק 5-8 שניות שתיקה. ההחלטה הקרבה. טעות 3 - לסיים שיחה בלי צעד הבא. גם אם הוא אמר 'אני אחשוב' - תקבע זמן ספציפי לחזרה.