פרוספקטינג טלפוני קר - שיחות שמייצרות פגישות

התרבות הישראלית - יותר ישיר, פחות תסריט אמריקני

שיעור 16 מתוך 16

התשובה הקצרה

רוב התוכן על cold calling בא מארה'ב - וחלק לא מתאים לישראל. הישראלי שונה: יותר ישיר, פחות נוח עם small talk, מצפה להגיע לעיקר תוך 30 שניות, מעריך חוכמה ויעילות יותר ממנומסות. תסריט אמריקני שמתחיל ב'How are you doing today?' או 'I hope this isn't a bad time' לא רק שלא עובד - הוא מסמן את המתקשר כ'מנותק'. ההישראלי גם דוחה 'מכירה' חזק יותר אבל מעריך 'ערך' חזק יותר. שישה הבדלים: 1) פותח קצר - 7 שניות לא 25. 2) ישירות - לא 'הייתי רוצה לדבר על', אלא 'אני מתקשר כי'. 3) שאלות בעלות עומק - לא 'איך הולך?' אלא 'מה הכי מאתגר אצלך ב-X?'. 4) הומור עדין - מעריך. 5) פחות תארים - 'הלקוחות שלי' לא 'הלקוחות היקרים שלי'. 6) סגירה אסרטיבית - הישראלי מצפה שתבקש. השיעור הזה נותן את 6 ההבדלים + 4 הטעויות הקלאסיות.

מה שונה בישראלי

הישראלי גדל בסביבה שמעודדת ישירות - בבית, בצבא, בעבודה. הוא חושד באנשים נחמדים-מדי, מזהה תסריט אמריקני תוך 5 שניות, ומעריך מי שמכבד את הזמן שלו. הוא גם דוחה 'מכירה' חזק יותר מהאמריקני - אבל אם הוא מזהה ערך אמיתי, הוא משלם מהיום למחר. ההבדל הזה משפיע על כל מרכיב בשיחה: הפותח, השאלות, הטיפול בהתנגדויות, וסגירת הפגישה. מי שמתקשר בעברית עם תסריט אמריקני מתורגם, נשמע מזויף. מי שמתקשר עם תסריט ישראלי טבעי, נשמע 'בן אדם'.

טוען את המשך השיעור...