POV הוא דעה ברורה על שאלה בענף שלך, שמבטאת איך אתה רואה את העולם אחרת מהמתחרים. דוגמאות: 'רוב יועצי השיווק לוקחים יותר מדי לקוחות במקביל - אנחנו עובדים עם 6 בלבד'. 'מערכות CRM מסובכות הורגות SMB - תמיד נתחיל בנייר ועיפרון'. POV לא חייב להיות פולמוסי, אבל חייב להיות ברור: 'אני חושב X, וזה שונה ממה שרוב הענף עושה'. בלי POV, אין סיבה לבחור בך על פני המתחרה הזול.

1) מה רוב הענף עושה ואתה חושב שטעות? 2) מה 'כולם אומרים' שאתה לא מסכים אתו? 3) מה השיטה שלך שונה מהשיטה ה'סטנדרטית' שלמדת? 4) באיזה כסף הלקוחות שלך מבזבזים שלא צריך? 5) מה העצה שאתה נותן ללקוחות שאחרים יקראו לה 'מסוכנת'? 6) מה הדעה שאתה לא אומר בפגישה ראשונה מחשש שתפסיד את הלקוח? 7) על מה אתה הכי מתווכח בכנסים מקצועיים? התשובות = 7 דעות. שמור - הן הליבה של ה-POV.

יועץ ניהול כתב תוכן 'מתון' שנה שלמה: 'חשוב להגדיר מטרות', 'תקשורת זה הכל'. 6 פניות בחודש, אף אחת לא סוגרת. אחרי תרגיל 7 השאלות זיהה POV ייחודי: 'רוב יועצי הניהול אומרים לתת לעובדים אוטונומיה - אני חושב שזה הורג עסקים קטנים. ב-SMB צריך הוראות ברורות עד 25 עובדים'. התחיל לכתוב על זה בעקביות. חצי שנה אחר כך: 22 פניות בחודש, מהן 16 שאמרו 'ראיתי את הפוסט על אוטוריטה ב-SMB, זה דיבר אליי'. POV ייחודי = זיהוי ייחודי = פניות איכותיות.

1) לרכך את הדעה כדי 'לא להעליב' - דעה רכה אינה דעה, היא תוכן ניטרלי. 2) להחליף POV כל חודשיים - הקהל מתבלבל. 3) להאמין ש-POV הוא לקרוא תיגר על כל פעולה - חלק מ-POV הוא הסכמה עקבית עם משהו לא פופולרי. 4) לחקות POV של מומחה מוערך - הקהל יזהה תוך 3 פוסטים.