1 - דוחות שבועיים שאיש לא קורא במלואם. 2 - פגישות צוות יומיות (לרוב 2 פעמים בשבוע מספיק). 3 - מענה אישי לכל מייל / WhatsApp תוך 10 דקות (גם כשלא דחוף). 4 - בדיקת ביצועי קמפיינים מספר פעמים ביום. 5 - אישור הוצאות מתחת ל-500 שח באופן ידני. 6 - פגישות עם ספקים שלא מובילות לתוצאה ב-3 חודשים האחרונים. 7 - שיחות שגרה עם לקוחות ותיקים שיכולות להיות במייל. 8 - השתתפות בלינקדאין / רשתות חברתיות בלי תוכנית ברורה. 9 - דיוור פנימי על נושאים תפעוליים. 10 - מענה אישי לחצי שאלות בסיסיות שאפשר להפנות ל-FAQ.

שאל 4 שאלות לפני שאתה מסווג משהו כ-E. שאלה 1 - אם זה לא יקרה החודש הבא, מה הנזק הקונקרטי? אם תשובה 'לא יודע' או 'אני חושב שיהיה משהו' - זה E. שאלה 2 - מי ביקש שזה יקרה במקור? אם 'אני' או 'לא זוכר' - זה E. שאלה 3 - מה התוצאה המדידה? אם 'אין' או 'תחושת ביטחון' - זה E. שאלה 4 - אם הייתי מתחיל את העסק היום, האם הייתי מוסיף את זה כפעולה? אם לא - זה E. ההפסקה לא דורשת דיון עם הצוות בכל מקרה. רובן (90%) אפשר להפסיק בשקט. ההפתעה - הצוות בדרך כלל מודה.

רני, יועץ עסקי עם 5 יועצים זוטרים. הצוואר היה ב-12 שעות שבועיות שבוזבזו על משימות E. דוחות שבועיים שכתב על כל פרויקט (3 שעות) - איש לא קרא. פגישות יומיות של 30 דקות בבוקר (5 שעות שבועיות) - הצוות אמר שזה מבזבז. בדיקת קמפיין פייסבוק 4 פעמים ביום (2 שעות שבועיות) - הקמפיין לא משתנה ביום. עוד 2 שעות בעקב פעולות דומות. הוא הפסיק את 4 הדברים בו בזמן. הצוות הביע הקלה. הלקוחות לא הבחינו. תוך חודש פינה 12 שעות שבועיות. השעות האלה הלכו ל-2 פגישות אסטרטגיות חדשות שהביאו ב-90 יום 3 לקוחות חדשים.

טעות 1 - להודיע לכולם על ההפסקה ולחכות לתגובה. ההפסקה לא צריכה הסכמה - היא החלטה. תפסיק בשקט, תראה מה קורה. אם מישהו ישאל - תסביר. אם איש לא ישאל - תפסיק לחלוטין. טעות 2 - להתחיל מ-1 הפסקה ולחכות חודש לראות. לא - תעשה 5-10 הפסקות בשבוע אחד. השפעה מצטברת. אם משהו לא עבד תחזיר רק את אותו פריט. טעות 3 - להפסיק רק את המשימות הקטנות. הפסקת 10 משימות של 15 דקות = 2.5 שעות. הפסקת 3 משימות גדולות של שעה = 3 שעות. תחפש הפסקות גדולות. הן בדרך כלל פגישות שגרתיות.