Mirror היא הטכניקה הפשוטה ביותר ב-Voss. כשהצד השני אמר משפט, אתה חוזר על 3-5 המילים האחרונות שלו - בטון של שאלה. למשל: 'יש לנו בעיה תקציבית השנה'. Mirror: 'בעיה תקציבית השנה?'. הצד השני, באופן אוטומטי, יסביר עוד. 'כן, אנחנו חתכנו 25% מהתקציב כי החזון של החברה השתנה'. עכשיו יש לך מידע יקר. אם היית אומר 'מה הבעיה התקציבית?' זה היה נראה כחקירה. ה-Mirror נראה כתשומת לב. הצד השני מרגיש מובן ולא נחקר.

Label היא תיוג של הרגש שהצד השני מרגיש - אבל לא תמיד מודע אליו. למשל: לקוח שאומר 'אני כבר חודש מנסה לסגור את זה ולא הצלחתי'. Label: 'נראה שאתה מותש מהתהליך'. הלקוח לרוב יאשר: 'בדיוק - אני סתם רוצה לסיים'. עכשיו ידעת שהוא רוצה לסגור מהר - מידע יקר. 3 הפתיחים ל-Label: 'נראה ש...' / 'זה נשמע כאילו...' / 'אני קולט ש...'. לעולם לא 'אני רואה ש...' (זה נשמע אסרטיבי מדי). הטון: שקט, איטי, כאילו אתה מסכם בקול את מה שהבנת. אחרי Label - שתיקה. הצד השני יאשר או יתקן. שניהם רווח.

Mirror לקוח שאומר 'התקציב שלנו לרבעון כבר נסגר': 'כבר נסגר?'. Mirror ספק שאומר 'המחיר הזה הוא הסופי': 'המחיר הסופי?'. Mirror עובד שמבקש העלאה ואומר 'אני מרגיש לא מוערך': 'לא מוערך?'. Label לקוח שמתעכב: 'נראה שאתה לא בטוח שזה הזמן הנכון'. Label ספק שמסרב: 'זה נשמע כאילו מבקשים ממך משהו שאתה לא יכול לתת'. Label עובד שמתעצבן: 'אני קולט שאתה כועס על משהו ספציפי'. Mirror שותף עסקי שאומר 'אני רוצה לעצור את השותפות': 'לעצור את השותפות?'. Label לקוח כועס: 'נראה שאתה מאוכזב מהתהליך'. Mirror לקוח שדורש הנחה: 'הנחה?'. Label לקוח שמהסס: 'אני קולט שיש לך עוד שיקול שלא דיברנו עליו'. Mirror בן זוג עסקי שאומר 'אני לא בטוח שאני יכול להמשיך לקחת על עצמי X': 'להמשיך לקחת X?'. Label עובד שמבקש לעבור: 'נראה שיש משהו שגורם לך להרגיש שאין לך עתיד פה'.

טעות 1 - לחזור על יותר מ-5 מילים ב-Mirror. אם תחזור על משפט שלם זה נראה תוקפני. 3-5 מילים זה הקסם. טעות 2 - Label בטון מעצב או דרמטי. 'נראה שאתה לחוץ' בטון של פתולוג - הצד השני מרגיש שנדפק. תגיד את זה בטון של חבר שמשתף בתחושה. טעות 3 - לא לשתוק אחרי Mirror או Label. אחרי שאמרת - תשתוק 4-6 שניות. אם תוסיף משפט מיד - הרסת את האפקט. תן לרגע לנחות. הצד השני יענה. תמיד.