רגולטור 1 - משרד הבריאות: היגיינה, שטיפת ידיים, כפפות, ציוד נקי, מקרר 0-4 מעלות. ביקורת אקראית 2-3 פעמים בשנה. רגולטור 2 - משרד החקלאות: מקור הבשר (תעודות), שרשרת קור, ניקור (אם רלוונטי). ביקורת 1-2 בשנה. רגולטור 3 - עירייה (רישוי עסקים): רישיון פתיחה, פינוי פסולת, כיבוי אש. ביקורת בעת חידוש הרישיון. רגולטור 4 - רב כשרות: אם יש תעודה - השגחה צמודה. ביקורת לפי תיק כשרות. כל רגולטור חוקיו, אבל הם חופפים ב-70%. ניהול אחד = עמידה ברוב.

טמפרטורה: 1) מקרר ראשי 0-4 מעלות (מד-טמפ דיגיטלי, רישום יומי). 2) מקפיא מינוס 18+ (רישום יומי). 3) קור באמצע משלוח. תיעוד: 4) חשבונית מספק לכל קבלה. 5) תעודות כשרות מעודכנות (כל קגד). 6) רישום פחת יומי. היגיינה: 7) שטיפת ידיים כל שעה. 8) כפפות מתחלפות כל שעתיים. 9) ניקוי דלפק כל שעה. ציוד: 10) סכינים חדות (חידוד שבועי). 11) קרשי חיתוך נפרדים (בקר/עוף/דגים). 12) ניקוי שואב/מקרר חודשי. אישורים: 13) רישיון עסק תקף ובמקום. 14) תעודת כשרות מוצגת לקהל.

איטליז בחולון, פתחו לפני 3 שנים. בליווי שלנו הוטמע צ׳קליסט 14 הנקודות עם דוח שבועי. שנה ראשונה: 4 ביקורות מ-3 רגולטורים שונים. בכל הביקורות עברו ב-100% בלי הערות. התוצאה הכלכלית: 0 ימי סגירה (לעומת ממוצע 2-3 ימים בשנה לאיטליז), 0 קנסות (לעומת 4,000-12,000 שח ממוצע שנתי). חיסכון של 20,000-35,000 שח בשנה. בונוס: הצוות אוהב את העבודה כי הכל מסודר ובטוח. שיתוף עובדים בצ׳קליסט = עובדים שבדים בעצמם, לא רק כשהבעלים נמצא.

טעות 1 - לחשוב 'אני יודע, אני לא צריך לתעד': הביקורת לא שואלת מה אתה יודע - היא שואלת איפה התיעוד. אין רישום טמפרטורה = ליקוי גם אם המקרר 100% תקין. טעות 2 - להחביא ליקוי במקום לתקן: ביקורת תמצא את זה. עדיף לתקן לבד, גם אם זה עולה 3,000 שח. טעות 3 - לא לסמוך על הצוות: אם הקצב סומך על העובדים, הם בעצמם בודקים. אם הוא לא סומך, הם מתעלמים.